ביאור מונחים וביטויים שבפירוש רלב"ג

אחד אחד

כל אחד (וכיוצא בזה במקרים דומים).      [באחד אחד מהנמצאות הטבעיות - בר' כרך א' ע' 45 ]

אחדים

יחידות.      [ושתהיינה מסכימות אחת לאחת, כי האחדים הנמנים הם מסכימים - במ' ע' 57 ]

אלהיוֹת

החכמות האלהיות: מטאפיסיקה, תיאולוגיה. לעתים הכוונה בייחוד לספרו של אריסטו Metaphysica, ראה להלן: מה שאחר הטבע.      [כמו שהתבאר ב'אלהיות' - בר' כרך א' ע' 33]

אם לא על המעט

אלא באופן נדיר.      [הוא מבואר שלא ישלם לה, אם לא על המעט, הריון מהאיש ההוא - בר' כרך א' ע' 228 תועלת ב]

אָמְרוֹ

מונח המקדים בדרך כלל ציטוט פסוק.      [ולזה יהיה אמרו "ויהי מבדיל בין מים למים" - בר' כרך א' ע' 17 ]

אָמְרָם

מונח המקדים ציטוט מדברי חז"ל.      [וזהו אמרם בבראשית רבה - בר' כרך א' ע' 19 ]

אמתי

שלם, מהותי, המתאים ביותר.      [כי כל מה שיהיה יותר זך, יהיה יותר אמתי בהעלאת השלהבת - וי' ע' 201 ]

אפלטון

מגדולי הפילוסופים היוונים.      [ובזה תמצא שאפלטון צוה במה שחבר אותו מהנהגת המדינה החשובה - בר' כרך א' ע' 222 שרש ג (ההתייחסות היא לספרו 'פוליטיאה')]

באיחור

באופן לא מהותי ועקיף; בהשאלה (ניגודו: בקדימה. ראה ערכו).      [כי שני אלו השמות יֵאָמרו בו יתעלה באמיתות ובקדימה, ויֵאָמרו על זולתו באיחור ובצד מצדי שתוף השם - דב' ע' 41 ]

בְּחוק...

בנוגע ל..., ביחס ל...; במנהג הראוי ל...      [בחק אברהם - בר' כרך א' ע' 189 ]

בָּטֵל

נמנע, בלתי אפשרי.      [וזה בטל - בר' כרך א' ע' 224 תועלת ט]

בַּיותר שלם שבַּפָּנים

באופן המושלם ביותר.      [כי הצליח השם דרכו בַּיותר שלם שבַּפָּנים - בר' כרך א' ע' 211 ]

בכוח קרוב

דבר שהוא 'בכוח' ויכול להתממש ולהיות 'בפועל' בקלות ובמהירות.      [ואמר שהשם נטעו, כי בזולת זה לא יהיו הצמחים בו בכח קרוב - בר' כרך א ע' 39 ]

בכללות

באופן כוללני ושלם.      [שלא היה מקיף ראשו בכללות - שמ' כרך ב' ע' 244 שרש ג]

בלתי בעל תכלית

בלתי מוגבל.      [וראוי היה להיות כן, כי התורה העתיקה הנמכר למספר שנים בלתי בעל תכלית אל מספר מוגבל - וי' ע' 213 ]

בלתי - שומר - תמונתו

לא מוצק; לא מגובש, נזיל. (ראה גם להלן: שומר - תמונתו).      [שבין גלגל וגלגל יש גשם בלתי - שומר - תמונתו - בר' כרך א' ע' 5]

במוחלט

לגמרי.      [וחדל לעשות הפסח - רוצה לומר: במוחלט, שלא עשה לא פסח ראשון ולא פסח שני - במ' ע' 55]

במקרה/ושנית

באופן לא מהותי ועקיף (ניגודו: בעצמות וראשונה. ראה ערכו).      [הוא השגת החיים האמתיים ראשונה ובעצמוּת, ואולם בשנית ימשך מזה מהתועלת - דב' ע' 25 ]

בנפשו

בעצמו, מעצמו.      [וזה מבואר בנפשו - בר' כרך א' ע' 236 תועלת ח]

בסבוב

באופן מחזורי וקבוע.      [ולפי שאלו התקופות ילכו בסבוב - קה' ע' 127 ]

בעינו

בעצמו.      [לפי שזה הלשון בעינו מצאנו בענין המעשרות - דב' ע' 107 ]

בעצם / בעצמות וראשונה

באופן מהותי וישיר. (ניגודו: במקרה ושני. ראה ערכו).      [נאמר עליו יתעלה בעצמות וראשונה - שמ' כרך א' ע' 21 ]

בצד ש...

באופן ש...      [וראוי גם כן שיהיה ענינו ותארו בצד שלא יעשוק ממנו האימה על האנשים - דב' ע' 119 ]

בקדימה/בקודם

באופן מהותי וישיר (ניגודו: באיחור. ראה ערכו).      [ולפי שהאמתוּת והקיום הוא נאמר בשם יתעלה בקדימה, ובשאר הנמצאות באיחור - שמ' כרך א' ע' 177 ]

בראשון, בשני; וכדומה

בחלק הראשון; בחלק השני; וכדומה. וכן: בפרק הראשון, או: במאמר הראשון, וכדומה.      [שכבר התבאר בשני מ'מלחמות יי'' - בר' כרך א' ע' 224 חקירה]

ברח מ...

התרחק מ..., נמנע מ...      [כי התורה ברחה מלהקלות אותו - דב' ע' 173 ]

בתכלית מה שאפשר

במקסימום האפשרי.      [כי פעולותיו תמָצאנה בתכלית מה שאפשר מהחכמה - שמ' כרך א' ע' 119 ]

גדר/הוראת הגדר

הוראת הלשון המורה על הדבר הוראה גמורה ומהותית.      [ולפי שלא יאמר 'לחם', לפי הנהוג ולפי מה שיורה עליו הגדר, אלא על מה שהוא מחמשת המינים - במ' ע' 93 ]

גופיי

גופני, גשמי.      [וזכר שמקיום אלו המצות יגיע טוב נפשיי וגופיי - דב' ע' 85 ]

גלגל; גלגלים

כדורים שמיימיים שקופים, המקיפים את הארץ שבמרכז היקום ומתנועעים סביבה, ובתוכם השמש, הירח והכוכבים. זו צורת התיאור המדעית הקדומה של מבנה היקום מיסודם של חכמי יוון, ובעיקר אריסטו, ורלב"ג עושה בה שימוש, בשינויים מסוימים, בפירושו למעשה הבריאה. ראה גם תיאורו של הרמב"ם ב'מורה נבוכים' (ב,ל).      [שבין גלגל וגלגל יש גשם בלתי - שומר - תמונתו - בר' כרך א' ע' 5]

גֶרם

גוף, עצם.      [רקיע הוא הגרם השמימיי - בר' כרך א' ע' 13 ]

גשם

גוף, חומר.      [שבין גלגל וגלגל יש גשם בלתי - שומר - תמונתו - בר' כרך א' ע' 5]

דרוש

סוגיה עיונית.    [ דברי חכמים הם כדרבונות שמכוונים אל היושר בחרישה, כן דברי חכמים הולכים כלם נכח הדרוש אשר יחקרו עליו - קה' ע' 211 ]

דריכה

צעידה, הכנה.      [תמצא בו הדריכה אל ההויה - בר' כרך א' ע' 7]

הֵאוֹתוּת

התאמה.      [כי אלו הסימנים מורים על הֵאוֹתוּת הבעל חיים למזגים האנושיים - וי' ע' 67 ]

הבדל

הבדלה, הרחקה.      [וזה כלו להבדילו מגפן היין תכלית ההבדל - במ' ע' 33]

הגביל

הגדיר.      [ולזה מנאם, והגביל שלאלה הנמנים תֵחָלק הארץ - במ' ע' 173 ]

הגעה

השגה.      [אפשר שיהיה להם מבוא בהגעת התכלית שיכוין אליו - בר' כרך א' ע' 228 תועלת א]

הִדָּמוּת

דמיון.      [מענין ההדמות לדגים ברבוי ההולדה - שמ' כרך א' ע' 3]

הוא זולת

הוא שונה מ...      [שחום הכבד הוא זולת חום המוח - שמ' כרך ב' ע' 103 ]

הווה

מתהווה.      [ההווה בכלי הבשול - בר' כרך א' ע' 141]

הויה

התהוות.      [הדריכה אל ההויה - בר' כרך א' ע' 7]

הויות

נבראים.      [אלו ההויות אשר יתהוו בו - בר' כרך א' ע' 224 תועלת ט]

הולך מהלך/מדרגת

שייך לתחום מסוים או למדרגה מסוימת.      [והנה זכר האורים והתומים, כי ענינם הולך מהלך השלמות מהעבודה שהיתה במקדש - דב' ע' 243 ]

הולך מַהלך השלמוּת

מצטרף לחלקים אחרים בהשגת השלמות.      [הולך מהלך השלמות, באופן מה, אל מה שיקנוהו המצות והאזהרות התוריות - הקדמה בר' כרך א' ע' לז]

היה ש... או...

בין... ובין...      [היה שיהיו מן התורה או מדברי סופרים - הקדמה בר' כרך א' ע' מא]

היולי

החומר הראשון; החומר בניגוד לצורה.      [להיותה במדרגת ההיולי - בר' כרך א' ע' 23 ]

היולאני

במצב ראשוני (פוטנציאלי), מצוי בכוח.      [מה שאין כן בנפש הבעלי חיים, כי היא היולאנית, ולזה היא נפסדת בהפסד החומר - בר' כרך א' ע' 37 ]

הישיר; להישיר

להנחות בדרך הישרה, להדריך.      [ולהישיר אל שיהיה ממנו זרע מוכן אל השלמוּת - בר' כרך א' ע' 25 ]

הישרה (שם פעולה)

הנחיה בדרך הישרה, הדרכה.      [ראוי שיהיה בזה הנימוס התוריי הישרה אל הַקְנָאַת המושכלות - בר' כרך א' ע' 59 ]

הכפל

כפילות; חזרה.      [מה שנמצא מהאריכות וההכפל - במ' ע' 21 ]

המשיך/נמשך

הסמיך/סמוך.      [ולזה סמך לו הצווי הנמשך לזה - וי' ע' 153 ]

הֵנָּה; מֵהֵנָּה

כאן; מכאן.      [ומהנה נתחיל בביאור המלות - בר' כרך א' ע' 5]

הנהגת המדינה החשובה

ספרו של אפלטון Politeia, שאותו הכיר הרלב"ג, כנראה, לפי ביאורו של אבן רושד. ביאור זה תורגם לעברית על ידי שמואל בן יהודה ממרסיי (בשנים 1322 - 1320 ).      [ובזה תמצא שאפלטון צוה במה שחבר אותו מהנהגת המדינה החשובה - בר' כרך א' ע' 222 שרש ג]

הנמשך

ההֶמשך.     [כמו שיתבאר מהנמשך - דב' ע' 219 ]

הסתבכות

קשר, התקשרות.      [כדי שיורגלו ויסתבכו הסתבכות חזק באמונת השם יתעלה ובתורתו - דב' ע' 258 תועלת ב]

העתק

תנועה, מַעֲבָר.      [ההעתק אל הפכם - בר' כרך א' ע' 223 תועלת ג]

הפילוסוף

אריסטו - מגדולי הפילוסופים היוונים, שהשפיע עמוקות על משנתם הפילוסופית של הרמב"ם והרלב"ג.      [ולזה אמר הפילוסוף - בר' כרך א' ע' 228 תועלת א]

הפסד

כליון, אבדון.      [בכל הבעלי נפש הנמצאים בעולם ההויה וההפסד - בר' כרך א' ע' 27 ]

הִפָּעֲלוּת

קבלת פעולה המחוללת שינוי במקבל.      [בהפעלות החושים - בר' כרך א' ע' 97 ]

הקדמה

הנחת יסוד.      [וכאלו יעיר זה אל שנפליג העיון בלקיחת אלו ההקדמות הראשונות מהמוחשות - וי' ע' 254 ]

הצעה

פתיחה, הקדמה, הצגת שיטה. (ראה להלן 'להציע הצעה').      [ואנחנו מציעים בכאן הצעה מקפת - בר' כרך א' ע' 35 ]

הֶרגש

הרגשה, תחושה.      [ולא הרגיש בשכב עמו הבכירה, אבל הרגיש בקומה הרגש מעטי - בר' כרך א' ע' 179 ]

השמע

ראה להלן: ספר השמע.      [כמו שהתבאר בראשון מ'השמע' - בר' כרך א' ע' 7]

התחלה

יסוד, שורש, סיבה.      [ושם התבאר שהשם יתעלה הוא התחלת הטובות, והח‡מר הוא התחלת הרעות - שמ' כרך א' ע' 71 ]

התחלפות

שונוּת, הבדל.      [ולזה הוא מבואר, שהתחלפות דיניהם הוא מפני התחלפותם בענין השמירה - שמ' כרך ב' ע' 35 ]

ואם

למרות, אף על פי ש...      [וכאשר היה צר להם המקום היו בונים במקום אחר שם, ואם הוא למטה מהראשון בחשיבות - במ' ע' 81 ]

והוא

וביאור הדבר הוא.      [והוא שיש בכאן סבה פועלת אלו הנמצאות - בר' כרך א' ע' 3]

וזה

וזה ביאור העניין.      [וזה כי התהום בלי ספק השטח השפל מהמים - בר' כרך א' ע' 9]

ולזה

ולכן.      [יתכן לפי הפשט, שלרבוי הדגים שם היו בזול גדול, ולזה אמר חנם - במ' ע' 63 ]

זולת, בזולת, מזולת

בלי.      [שראוי לאדם שיוכיח אנשי הבית בזולת כעס - בר' כרך א' ע' 230 תועלת יב]

החום היסודי/הטבעי

חום גופו של אדם בריא שמתקיים בו חילוף חומרים תקין.      [החום הטבעי הוא בנמצאים מפני מה שבו מיסוד האש, שהתמזג בשאר היסודות ההתמזגות אשר יִשלַם בו החום הטבעי לנמצא ההוא - שמ' כרך ב ע' 103 ]

החום הנכרי/העִפושי

חום גבוה מ'החום היסודי' (ראה ערכו) הנובע מחילוף חומרים לא תקין.      [כי החום הנכרי תמצאהו תמיד כלי להפסד, והחום היסודי - כלי להויה ולקיום - וי' ע' 255 ]

חוק

הראוי והמגיע על פי דין.      [לתת לאדם החק שיש לו עליו - בר' כרך א' ע' 211 ]

חיוני

כוח החִיּוּת.      [ותגיע בו הנפש החיונית - בר' כרך א' ע' 19 ]

חיצוני הגוף

החלקים הגלויים של הגוף. הפך 'פנימי הגוף' (ראה ערכו).      [וכבר יתבאר מצד הוראת הגדר, כי המגע לא יהיה אלא אם נגע בחיצוני הגוף - במ' ע' 125 ]

חכמה טבעית

ראה להלן: חכמות טבעיות.      [כמו שהתבאר ב'חכמה הטבעית' - בר' כרך א' ע' 15 ]

חכמות אלהיות

מטאפיסיקה, תיאולוגיה. לעתים הכוונה בייחוד לספרו של אריסטו Metaphysica, ראה להלן: מה שאחר הטבע.      [למי שעיין ב'ספר הנפש' וב'חכמות האלהיות' - בר' כרך א' ע' 35 ]

חכמות טבעיות

פיסיקה, מדעי הטבע. לעתים הכוונה בייחוד לספרו של אריסטו Physica, ראה להלן: ספר השמע.    [כמו שיתבאר זה למי שעיין ב'חכמות הטבעיות' - בר' כרך א' ע' 15 ]

חכמת הנמצאות

מדעי הטבע ומה שמעל לטבע.      [וזה מבואר למי שעיין בחכמת הנמצאות - בר' כרך א' ע' 3]

חכמת משפטי הכוכבים

אסטרולוגיה; לעתים אפשר שהכוונה לספר מסוים, כגון ספרו של האסטרונום פטולומיאוס, ראה להלן: ספר המגסטי.      [על האופן שהתבאר בחכמת משפטי הכוכבים - בר' כרך א' ע' 21 ]

חלוקה

מיון עיוני הממצה את מכלול הדעות המנוגדות, 'חלקי הסותר' (ראה ערכו).      [שיזכֹּר הדיעות אשר תשפטם החלוקה ותפול בהם המחשבה למשכילים - הקדמה איוב ע' כז]

חלקי הסותר

דעות חלוקות בתחום עיוני מסוים.      [לפי שמדרך החוקר בְּדָבר חקירה שלימה, שיקח כל חלקי הסותר אשר תפול עליהם המחשבה - איוב ע' 153 ]

חנינה

נתינה לפנים משורת הדין.      [ה'חסד' הוא מה שייטיבו לאדם על צד החנינה - בר' כרך א' ע' 211 ]

חסר המצטרף

מקרא קצר.      [ויפגשהו יי' - הוא חסר המצטרף; והרצון בו, שכבר פגש משה כאב אנוש מאת השם יתעלה - שמ' כרך א' ע' 35 ]

חִפוש

מחקר נסיוני.      [שאם לא היה בה שׂ ער הוא מום עובר, לפי מה שהתבאר בחִפוש - וי' ע' 181]

טבע

א. שם כולל לבריאה כולה.      [כי הוא יעשהו באמצעות הטבע - בר' כרך א' ע' 15 ]

ב. תכונת יסוד; מהות.      [שאין טבעם כטבע אלו המים התחתונים - בר' כרך א' ע' 15 ]

טבעיוֹת

ראה לעיל: חכמות טבעיות.      [כמו שנתבאר ב'טבעיות' - במ' ע' 37 ]

יֵאוֹת

יתאים.      [יאות זה המאמר - בר' כרך א' ע' 15 ]

יָאוּת

מתאים.      [בשיעור יאות להחזיק - בר' כרך א' ע' 83 ]

יכשר

יתאים.      [כי לא ידע אי זה עת יכשר יותר - בר' כרך ב' ע' 199 תועלת כד]

ימשך מ...

ייגרם מ...      [ואולם בשנית ימשך מהתועלת שיירשו הארץ - דב' ע' 25 ]

יסבול שתי כוָנות

אפשר להבינו בשני אופנים.      [הנה זה המאמר יסבול שתי כונות מפני שתוף מלת 'אל' - במ' ע' 131]

יספק

יסתפק, יטיל ספק.      [וכבר יספק מְסַפֵּק ויאמר: איך יתכן שנאמין, שיהיה שעור זאת התרומה מחצית השקל - שמ' כרך ב' ע' 125 ]

יקיפו על

יכללו את.      [שהתארים הנזכרים בתורה יקיפו על מי שדרכו שיתואר בתואר ההוא - הקדמה בר' כרך א' ע' מא]

ירגיל

יתמיד, יעשה שוב ושוב      [שמי שירגיל לשלח רסן לשונו ברכילות ולשון הרע - שמ' כרך א' ע' 197 ]

ישער

ירגיש.      [כי זה כולו יהיה סבה שיעות הדין והוא לא ישער - שמ' כרך ב' ע' 199 ]

כוללים

כלליים, ציבוריים.      [כמו ימי השמחה והמועדים וראשי חדשים, שהם 'כוללים' - במ' ע' 59 ]

כוחות מתפעלות

כוחות החומר המושפעים מ'הכוחות הפועלות' (ראה ערכו).      [ולפי שסבת המות לא תהיה מצד הצורה כי אם מצד החומר והכחות המתפעלות - במ' ע' 129 ]

כוחות פועלות

הכוחות הרוחניים השופעים מהגרמים השמיימיים, המשפיעים על החומר.      [הנה החמר השפל הוא מעוות עד שלא יוכל לתקון בשום פנים; כי הצורה, אשר תשתדל בשמירת מציאות נמצא - נמצא מאלו הנמצאים, לא ישמע אליה החמר תמיד, אבל יגברו הכחות המתפעלות על הפועלות, ויקרה מזה ההפסד - קה' ע' 131]

כוחות מרגישות

החושים.      [כמו העניין בכחות המרגישות, שיש להם כלים יוליכום אל השגות המוחשים - בר' כרך א' ע' 53 ]

כֹּחִיִי על...

בעל כוח ופוטנציאל ל...      [ועץ החיים - הוא הסדור המושכל אשר לנמצאות, שהשכל האנושי כֹּחִיִי על השגתם - בר' כרך א' ע' 39 ]

כמה המתדבק

כמות שאינה נמדדת בספירת פרטים, אלא בגודל או במשקל וכיוצא בזה.      [כי כל חלק מ'הכמה המתדבק' הוא מתדבק - הקדמה בר' כרך א' ע' מ]

כמה המתחלק

כמות של שני פרטים לפחות, הניתנת לחלוקה והנמדדת בספירה.      [נקח אותו ה'כמה המתחלק' הראשון, והוא שְׁ ְנַיִם - הקדמה בר' כרך א' ע' מ]

ל ...

בגלל...      [שלא יוכל לספור הכוכבים לרבויים - בר' כרך א' ע' 141]

לבד

בלבד, רק.      [גלה לו לבד מה שספרה מזקנתה - בר' כרך א' ע' 230 תועלת י]

להגיע ל...

להביא, לגרום שיגיע.      [שכבר אגיע רע לרשעים בלתי מחוייב להם מצד המערכת - איוב ע' 313]

להציע הצעה

להקדים הקדמה, להציג שיטה.      [ראינו להציע בכאן הצעה אחת מקפת בכל מה שבא בתורה מספור התולדות והשתלשלותם - בר' כרך א' ע' 59 ]

לקוח בגדר

שייך לתחום מסוים, מוגדר הגדרה מסוימת.      [כי אין מתנאי התכלית הלקוח בגדר ה'מלאכה' שלא יהיה בעבור תכלית אחר - שמ' כרך א ע' 227 ]

מְאוֹדִיִי, מאודיות

שכיח, שכיחות. (ניגודו: מעטי. ראה ערכו).      [ולא יהיו מכשירין מי פירות אחרים זולתם, לפי שאין מציאותם מאדיי ולא יזון מהם האדם לפי הנהוג - וי' יא,לד]

מאוחר מ...

מבוסס על.      [זה הנדר הוא מאוחר מהנדר אשר יהיה בעצם הדבר - במ' ע' 195 ]

מבוא

בסיס, גורם.      [עם שזה המופת הנפלא נעשה באופן שנתישרו בו ישראל מאד להאמין בשם יתעלה, שהיה מבוא גדול לירושתם הארץ - דב' ע' 77]

מבואר

ברור.      [וזה מבואר בנפשו - בר' כרך א' ע' 236 תועלת ח]

מבט

אופני עמידת המזלות ופעולתם בעולם.      [עם שבזה הזמן תשוב הלבנה במבט מרובע ממה שהיתה בו תחלה - וי' ע' 85 ]

מגיע

גורם שיגיע, מביא.      [אם היה השם יתעלה מגיע להם רעות - שמ' כרך א' ע' 51 ]

מדיני

חברתי.      [וישלַם בזה הקבוץ המדיני - בר' כרך א' ע' 227 תועלת ב]

מדרך מה הוא

באופן מכוון ומדויק.      [כי התורה תזכֹּר הדברים על תכלית הגבול שיגבלו בו היה זה למנוע או להתיר כי בזה יהיה מאמרה שלם, ומדרך מה הוא - הקדמה בר' כרך א' ע' מ]

- מה (כלוואי לשם עצם)

כלשהו.      [ממשלה - מה - בר' כרך א' ע' 21 ]

מה שאחר הטבע

כינוי לספרו של אריסטו Metaphysica, שאותו הכיר הרלב"ג לפי ביאורו של החכם המוסלמי אבן רושד. הביאור תורגם לעברית בידי קלונימוס בן קלונימוס (בשנת 1317 ). רלב"ג כתב עליו פירוש בשנת 1328 , שלא הגיע לידינו. גם הקיצור של אבן רושד ל'מה שאחר הטבע' תורגם לעברית בידי משה אבן תיבון (בשנת 1258 ), ורלב"ג הכירו.    [ כמו שזכר הפילוסוף ב'מה שאחר הטבע' - בר' כרך א' ע' 11]

מה שלא יֵעָלֵם

באופן ברור, באופן בלתי נמנע.      [יגיע ההפסד בקיבוץ המדיני מה שלא יעלם - בר' כרך א' ע' 226 תועלת ט]

מוגבל

מוגדר.      [שהיה כל ענינם מוגבל באופן שלא תהיה קטטה ביניהם - במ' ע' 7]

מוּכֶנֶת

מתאימה, מוכשרת.      [הארץ הטובה, אשר היא מוכנת מאד לצאת ממנה לחם תמיד - דב' ע' 57 ]

מורגש

ניכר; ממשי; מוחשי.      [או היתה הנבואה על דרך מופת בקול מורגש - במ' ע' 73 ]

מושכלות

מושגים ומשפטים אמיתיים, אמיתות שכליות.      [מה שהשיג האדם בחייו מן המושכלות - בר' כרך א' ע' 237 תועלת יח]

מוֹתָר

מיותר.      [עד שהאריכות בביאורו הוא מותר - בר' כרך א' ע' 223 תועלת ז]

מזה הצד

מהבחינה הזו, מהסיבה הזו.      [כי מזה הצד זכר זה בזה המקום - דב' ע' 53 ]

מכוון בעצמו

בעל ערך עצמאי, מטרה עצמאית.      [והנה לא זכרה התורה בביאור סלוק הכף והמחתה - לפי שאינו מכוון בעצמו ואינו מצורך הכפרה - וי' ע' 127 ]

מלאכותי

שייך למלאכה.      [הנה למדנו שכל הויתם המלאכותית צריך שתכוון לשם תפילין - דב' ע' 45 ]

מסכים, יסכים

מתאים, יתאים.      [וזה מסכים למה שאמרנו - בר' כרך א' ע' 43 ]

מספק

האדם המסתפק, המטיל ספק.      [יש למספק שיספק - במ' ע' 69 ]

מספר

מניין, חשבון; מפקד.      [והנה הגיע מהתועלת בזה המִספר, להודיע שיותר חסר שבטו של שמעון - במ' ע' 175 ]

מעטי

נדיר. (ניגודו: מאודיי. ראה ערכו).      [כי מה שבמקרה בזה האופן הוא מעטי - במ' ע' 107 ]

מערכת

מערכת הכוכבים, המשפיעה על תכונותיהם ומקריהם של בני האדם.      [לפי האומנות והחכמה אשר יִמָּצֵא יותר מוכן לה לפי המערכת - בר' כרך א' ע' 61 ]

מצד, מצד - מה

מבחינה מסוימת.      [והנה פעולות זה הנביא דומות מצד לפעולות אליהו - שו' ע' 119 ]

מקביל

מנוגד.      [שיתחדשו מהם בזה העולם השפל דברים מקבילים - בר' כרך א' ע' 19 ]

מקום

כלל להיסק וללימוד.      [נתחיל בזכרון המקומות אשר נשתמש בהם בביאורי המצות - הקדמה בר' כרך א' ע' לח]

מראים

צבעים.      [והיותר מפורסם מהממוצעים אשר בין ההפכים הוא במראים - בר' כרך א' ע' 7]

משל

דוגמה.      [והמשל שהתורה זכרה - הקדמה בר' כרך א' ע' לח]

מתחלף

שונה.      [והיות לכוכבים פעולות מתחלפות - בר' כרך א' ע' 23 ]

מתמיד

נמשך לאורך זמן, ממושך.      [כי הוא היה הראשון שגר בארץ לא לו גרוּת מַתמיד - שמ' כרך א' ע' 97 ]

נוֹכָח

זה שמוכיחים אותו.      [כי בזולת זה יאמר הנוכָח: ולמה לא יוכיח עצמו תחלה - דב' ע' 259 תועלת יא]

נופל על, נופל ב...

חל על..., מתייחס ל...      [והנה מצאנו ה'בית' נופל על האשה והבנים - שמ' כרך א' ע' 181]

נימוס

חוק.      [שיונח בכאן נימוס תוריי - בר' כרך א' ע' 59 ]

נכון

מוכן, מסוגל, מוכשר.      [שהמקום ההוא שבנה בו המזבח היה נכון שתדבק בו ההשפעה האלהית - בר' כרך ב' ע' 75 ]

נמצא, נמצאות

פרט או כלל הפרטים מגילויי המציאות הטבעית והעל - טבעית.      [שלא יתחלפו קצת הנמצאות מקצת - בר' כרך א' ע' 3]

נמשך

נובע.      [אשר נמשך מהם המציאוּת - בר' כרך א' ע' 69 ]

נסכמים

מסכימים.      [לא היו נסכמים על זה, לגודל מעלת יוסף אצלם - שמ' כרך א' ע' 3]

נעתק

עבר, נע.      [ולא יֵעָתְקוּ לעולם מהמְלוֹא אל החסרון, כמו שנעתקו בו בעת המבול - בר' כרך א' ע' 99]

נפלא

מיוחד, חריג.      [אשר הוא מועיל לזה תועלת נפלא - בר' כרך א' ע' 37 ]

נפש זָנָה

אחד מכוחות הנפש, המשותף לאדם, לבעלי החיים ולצמחים, באשר לכולם הכוח להיזון ולגדול.      [והנה השולחן הוא מעיר על מציאות הנפש הזנה, והמנורה על מציאות הנפש המַרגשת - שמ' כרך ב' ע' 238 ]

נפש מדברת

אחד מכוחות הנפש, המיוחד לאדם, באשר יש לו כוח הדיבור.      [שהוא תואר לנפש המדברת, אשר בה האדם אדם - בר' כרך א' ע' 39 ]

נפש מַרגשת

אחד מכוחות הנפש, המשותף לאדם ולבעלי החיים, באשר יש להם כוח תחושה.      [להורות על שהסתעפות כחות הנפש המרגשת אמנם כוון להכין לנפש המדברת מה שיעזור אותה להשגת המושכלות - שמ' כרך ב' ע' 240 ]

נפש מַ שׂ כלת

אחד מכוחות הנפש, המיוחד לאדם, באשר יש לו הכוח להשכיל.      [תבא לנו הברכה מהשם יתעלה בהשלמת הנפש המשכלת, אשר נבראת בזולת שום שלמות וחכמה - במ' ע' 37 ]

נפש צומחת

אחד מכוחות הנפש, המשותף לאדם, לבעלי החיים ולצמחים, באשר לכולם הכוח לצמוח.      [ולהעיר על הִבָּד ל הנפש הצומחת מהמרגשת כי היא תמצא נפרדת בצמחים הושם בה עץ ארז ואזוב, שהם הגדול והקטן מהצמחים - במ' ע' 129 ]

נצוח

נצחון.      [ראוי שיתגבר באופן הראוי שיִשְלַם לו בו הנצוח - בר' כרך א' ע' 227 תועלת ד]

נתפייס

התרצה.      [והנה לא נתפייסו בזה משה ואהרן - שמ' כרך א' ע' 71 ]

סַפִּירִיִי

שקוף.      [מקום סתום בגשם ספיריי, יכנס ממנו האור בתיבה - בר' כרך א' ע' 83 ]

ספר בעלי חיים

Animalibus De - גרסה ערבית לספרים 19-11 מ-De Partibus et de Generatione Animalium של אריסטו, שרלב"ג הכיר לפי ביאורו של אבן רושד. ביאור זה תורגם לעברית בידי יעקב בן מכיר (בשנים 1303-1302 ). רלב"ג גם כתב עליו פירוש (בשנת 1323 ).      [כמו שהתבאר ב'ספר בעלי חיים' - בר' כרך א' ע' 222]

ספר האותות

ספרו של אריסטו Meteorologica. יתכן שהכוונה היא לספר 'אותות השמים', שתרגם מערבית שמואל אבן תיבון (בשנת 1210 ), אך יותר מסתבר שהכוונה לספר 'אותות עליונות', קיצור של אבן רושד לספרו של אריסטו. הקיצור תורגם לעברית בידי משה אבן תיבון (בין השנים 1254-1250 ), ורלב"ג כתב עליו פירוש (בשנת 1322-1321 ).      [כמו שהתבאר ב'ספר האותות' - בר' כרך א' ע' 71]

ספר החוש והמוחש

ספרו של אריסטו Naturalia Parva. תורגם לעברית מהקיצור שחיבר אבן רושד על ידי ר' משה אבן תיבון בשנת 1254 ורלב"ג כתב עליו ביאור בשנת 1324 .      [ושם גם כן מקום עיון אם יצטרך לזה חוש באופן - מה, כמו שזכר אבן רשד בקצורו ל'ספר החוש והמוחש' - שה"ש ע' 37 ]

ספר המגסטי

ספר האסטרונומיה של פטולומיאוס, אסטרונום מאלכסנדריה של מצרים, שתורגם לערבית תחת השם 'אלמגסט', ומערבית תורגם לעברית על ידי יעקב אנטולי (בין השנים 1235-1231 ).      [כמו שהתבאר ב'ספר המגסטי' - בר' כרך א' ע' 23 ]

ספר המופת

Posterior Analytics. אחד משמונת ספרי ההגיון של אריסטו. תורגם לעברית מהקיצור של אבן רושד בשנת 1236 בערך על ידי ר' יעקב בן מכיר אבן תיבון. רלב"ג כתב ביאור לספר זה בשנת 1323 .      [כמו שהתבאר ב'ספר המופת' - שה"ש ע' 27 ]

ספר המידות

ספרו של אריסטו Ethica Nichomachea, שאותו הכיר רלב"ג לפי ביאורו של אבן רושד. ביאור זה תורגם לעברית על ידי שמואל בן יהודה ממרסיי (בשנת 1321 )      [כמו שנזכר ב'ספר המידות' - בר' כרך א' ע' 37 ]

ספר הנצוח

Topics. אחד משמונת ספרי ההגיון של אריסטו. תורגם לעברית מהקיצור של אבן רושד לערך בשנת 1236 על ידי ר' יעקב בן מכיר אבן תיבון. רלב"ג כתב ביאור לספר זה בשנת 1323 .      [וכבר הארכנו בתועלת המגיע מזה הסדור בבאורנו ל'ספר הנצוח' - קה' ע' לא]

ספר הנפש

ספרו של אריסטו De Anima, שאותו הכיר רלב"ג לפי ביאורו של אבן רושד. ביאור זה תורגם לעברית בידי משה אבן תיבון (בשנת 1 26 1). רלב"ג הכיר גם את הקיצור של אבן רושד לספר זה, שתורגם אף הוא בידי אבן תיבון, ועליו כתב רלב"ג פירוש (בשנת 1323 ).      [שכבר נתבאר ב'ספר הנפש' - בר' כרך א' ע' 35 ]

ספר השמע (השמע הטבעי)

ספרו של אריסטו Physica, שאותו הכיר רלב"ג לפי ביאורו של אבן רושד, ושתורגם לעברית פעמיים. רלב"ג הכיר את התרגום של קלונימוס בן קלונימוס (משנת 1316 ), והוא כתב עליו פירוש (בשנת 1321 ).      [כפי מה שנתבאר ב'ספר השמע' - בר' כרך א' ע' 163 ]

ספר מלחמות יי'

ספר הפילוסופיה העיקרי שחיבר רלב"ג (בין השנים 1329 - 1317 ).      [לפי מה שביארנו מבריאת העולם ב'ספר מלחמות יי'' - בר' כרך א' ע' 17 ]

עִלָּה

סיבה, גורם.      [שיהיו כל הכוכבים עלולים מֵעִלָּה אחת - בר' כרך א' ע' 236 תועלת יג]

על המעט

באופן נדיר.      [כי כמו זה לא יקרא 'רופא' כי אם על המעט - שמ' כרך א' ע' 89 ]

עלולים

נגרמים, מסובבים (מלשון סיבה).      [כל הכוכבים עלולים מֵעִלָּה אחת - בר' כרך א' ע' 236 תועלת יג]

על מה שהם עליו

כְּמוֹת שהם.      [שתהיינה כל הנמצאות על מה שהם עליו - שמ' כרך ב' ע' 59 ]

עמידה

קיום.      [אין להם עמידה כי אם בחמר - בר' כרך א' ע' 39 ]

עם ש...

נוסף לכך ש...      [עם שבזה גם כן תועלת שנית - בר' כרך א' ע' 47 ]

עצמוּת

מהות.      [ראוי שתדע, ש'ההיות' ו'הנמצא' הוא יותר מורה על עצמות השם יתעלה מכל השמות שאפשר שיפלו עליו - שמ' כרך א' ע' 2 1 ]

פחוּת

שפל, גרוע, מגונה.      [הלא תראה שמפני זאת המדה הפחותה נהרג הבל - בר' כרך א' ע' 69 ]

פִּנה

יסוד, עיקר.      [כי היא הפנה אשר עליה נבנית התורה בכללה - בר' כרך א' ע' 233 תועלת ד]

פָּנים

אופנים, דרכים.      [והנה בראות העבד כי הצליח השם דרכו ביותר שלם שבַּפָּנִים - בר' כרך א ע' 211 ]

פנימי הגוף

החלקים הנסתרים של הגוף. הפך 'חיצוני הגוף' (ראה ערכו).    [ואמנם אמר זה לפי שדפק האיש הישן אינו דופק בחוזק כמו דפק האיש הער, מפני הכנס החום הטבעי בעת השינה בפנימי הגוף - איוב ע' 211 ]

פרטי

מיוחד, נבדל, מסוים.      [וכן מה שזכר מהמשך הברכה בכל הדברים בעיר ובשדה לא יתכן שישלם מפני ההשגחה הכוללת, אפילו בעת פרטי - דב' ע' 189 ]

צוּרִיִית

צורנית, המתייחסת לצורה.      [ותעמידנו על מציאֿת הסבה הצוריית - בר' כרך א' ע' 3]

קבוץ

קבוצת אנשים.      [והנה בזה האופן יִשְלַם תקון קבוץ הבית - בר' כרך א' ע' 223 תועלת ו]

קצור

מוגבלות, התרשלות.      [לשערו הקצור הנפלא שיש לאדם מהשיג השם יתעלה - שמ' ע' 17 ]

קצת בקצת, קצתם בקצת

אלה באלה.      [שיֵעָזרו אנשי המשפחה קצתם בקצת לכל מה שיצטרך - במ' ע' 7]

קרי

מקרה.      [שזה הענין לא היה במקרה, כי מה שבקרי... - דב' ע' 27 ]

ריעוע

פגיעה.      [מפני היותו קל לקבל הריעועים - דב' ע' 221 ]

רצון, הרצון, רצונו

כוונה, הכוונה, כוונתו.      [ואפשר שנאמר שהרצון בזה הוא - בר' כרך א' ע' 19 ]

שב, יָשוּב

נעשה, ייעשה.      [כי כבר ישוב היבשה ים, והים יבשה - בר' כרך א' ע' 133 ]

שב אל ...

מכוון אל..., מתייחס אל...      [שהוא שב אל האדם לבד - בר' כרך א' ע' 55]

שולטנות

שלטון.      [ואמנם ברכם השם יתעלה בנתינת זה השולטנות להם - בר' כרך א' ע' 29 ]

שומר תמונתו

מוצק. (ראה גם לעיל: בלתי - שומר - תמונתו).      [האחד - 'שומר תמונתו', והוא אשר ייחסוהו אל האש - בר' כרך א' ע' 13 ]

שיתוף השם

שם משותף לשני ערכים שונים.      [והנה הטרפה היא כמתה, ואינה 'עֶגלה' כי אם בשתוף השם - דב' ע' 139 ]

שכל היולאני

השכל האנושי במצבו הפוטנציאלי המסוגל לרכוש את המושכלות.      [והנה זה השפע השופע על השכל ההיולאני מהשכל הפועל - בר' כרך א' ע' 41 ]

שכלים נפרדים

שכלים שמיימיים, הקיימים קיום נפרד ובלתי תלוי בחומר. לפי תפיסת הפילוסופיה האריסטוטלית של ימי הביניים, הם מניעי הגלגלים. בפילוסופיה היהודית זוהו עם המלאכים.      [שהשכלים הנפרדים הם קודמים בסבה ובמציאוּת לגרמים השמימיים - בר' כרך א' ע' 5]

שכל פועל

השכל הנפרד היוצר את הצורות בברואים, והמשפיע על השכל ההיולאני (ראה בערכו) של האדם.    [וזה אמנם יהיה לו גם כן באמצעות השפע השופע עליו מהשכל הפועל - בר' כרך א' ע' 41 ]

שפל

תחתון; מתחת לגלגל הירח.      [שיתחדשו מהם בזה העולם השפל דברים מקבילים - בר' כרך א' ע' 19 ]

תואר

אופן.      [כי כשהיתה בזה התואר איננה שלימה - שמ' כרך א' ע' 187 ]