פרק יב
{פרשת לך לך} [א] ויאמר יהוה אל־אברם לך־לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל־הארץ אשר אראך:
[ב] ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה:
[ג] ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה:
[ד] וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן־חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן:
[ה] ויקח אברם את־שרי אשתו ואת־לוט בן־אחיו ואת־כל־רכושם אשר רכשו ואת־הנפש אשר־עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען:
[ו] ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ:
[ז] וירא יהוה אל־אברם ויאמר לזרעך אתן את־הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו:
[ח] ויעתק משם ההרה מקדם לבית־אל ויט אהלה בית־אל מים והעי מקדם ויבן־שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה:
[ט] ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה: פ
[י] ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי־כבד הרעב בארץ:
[יא] ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל־שרי אשתו הנה־נא ידעתי כי אשה יפת־מראה את:
[יב] והיה כי־יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו:
[יג] אמרי־נא אחתי את למען ייטב־לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך:
[שני] [יד] ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את־האשה כי־יפה הוא מאד:
[טו] ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל־פרעה ותקח האשה בית פרעה:
[טז] ולאברם היטיב בעבורה ויהי־לו צאן־ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים:
[יז] וינגע יהוה ׀ את־פרעה נגעים גדלים ואת־ביתו על־דבר שרי אשת אברם:
[יח] ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה־זאת עשית לי למה לא־הגדת לי כי אשתך הוא:
[יט] למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך:
[כ] ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת־אשתו ואת־כל־אשר־לו: