פרק טו
[א] אחר׀ הדברים האלה היה דבר־יהוה אל־אברם במחזה לאמר אל־תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד:
[ב] ויאמר אברם אדני יהוה מה־תתן־לי ואנכי הולך ערירי ובן־משק ביתי הוא דמשק אליעזר:
[ג] ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן־ביתי יורש אתי:
[ד] והנה דבר־יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי־אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך:
[ה] ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט־נא השמימה וספר הכוכבים אם־תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך:
[ו] והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה:
[ששי] [ז] ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את־הארץ הזאת לרשתה:
[ח] ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה:
[ט] ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל:
[י] ויקח־לו את־כל־אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש־בתרו לקראת רעהו ואת־הצפר לא בתר:
[יא] וירד העיט על־הפגרים וישב אתם אברם:
[יב] ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על־אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו:
[יג] ויאמר לאברם ידע תדע כי־גר׀ יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה:
[יד] וגם את־הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי־כן יצאו ברכש גדול:
[טו] ואתה תבוא אל־אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה:
[טז] ודור רביעי ישובו הנה כי לא־שלם עון האמרי עד־הנה:
[יז] ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה:
[יח] ביום ההוא כרת יהוה את־אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את־הארץ הזאת מנהר מצרים עד־הנהר הגדל נהר־פרת:
[יט] את־הקיני ואת־הקנזי ואת הקדמני:
[כ] ואת־החתי ואת־הפרזי ואת־הרפאים:
[כא] ואת־האמרי ואת־הכנעני ואת־הגרגשי ואת־היבוסי: ס