פרק לא
[א] וישמע את־דברי בני־לבן לאמר לקח יעקב את כל־אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל־הכבד הזה:
[ב] וירא יעקב את־פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום:
[ג] ויאמר יהוה אל־יעקב שוב אל־ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך:
[ד] וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל־צאנו:
[ה] ויאמר להן ראה אנכי את־פני אביכן כי־איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי:
[ו] ואתנה ידעתן כי בכל־כחי עבדתי את־אביכן:
[ז] ואביכן התל בי והחלף את־משכרתי עשרת מנים ולא־נתנו אלהים להרע עמדי:
[ח] אם־כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל־הצאן נקדים ואם־כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל־הצאן עקדים:
[ט] ויצל אלהים את־מקנה אביכם ויתן־לי:
[י] ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על־הצאן עקדים נקדים וברדים:
[יא] ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני:
[יב] ויאמר שא־נא עיניך וראה כל־העתדים העלים על־הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל־אשר לבן עשה לך:
[יג] אנכי האל בית־אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן־הארץ הזאת ושוב אל־ארץ מולדתך:
[יד] ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו:
[טו] הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם־אכול את־כספנו:
[טז] כי כל־העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה:
[ששי] [יז] ויקם יעקב וישא את־בניו ואת־נשיו על־הגמלים:
[יח] וינהג את־כל־מקנהו ואת־כל־רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל־יצחק אביו ארצה כנען:
[יט] ולבן הלך לגזז את־צאנו ותגנב רחל את־התרפים אשר לאביה:
[כ] ויגנב יעקב את־לב לבן הארמי על־בלי הגיד לו כי ברח הוא:
[כא] ויברח הוא וכל־אשר־לו ויקם ויעבר את־הנהר וישם את־פניו הר הגלעד:
[כב] ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב:
[כג] ויקח את־אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד:
[כד] ויבא אלהים אל־לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן־תדבר עם־יעקב מטוב עד־רע:
[כה] וישג לבן את־יעקב ויעקב תקע את־אהלו בהר ולבן תקע את־אחיו בהר הגלעד:
[כו] ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את־לבבי ותנהג את־בנתי כשביות חרב:
[כז] למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא־הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור:
[כח] ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו:
[כט] יש־לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש׀ אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם־יעקב מטוב עד־רע:
[ל] ועתה הלך הלכת כי־נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את־אלהי:
[לא] ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן־תגזל את־בנותיך מעמי:
[לב] עם אשר תמצא את־אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר־לך מה עמדי וקח־לך ולא־ידע יעקב כי רחל גנבתם:
[לג] ויבא לבן באהל יעקב׀ ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל:
[לד] ורחל לקחה את־התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את־כל־האהל ולא מצא:
[לה] ותאמר אל־אביה אל־יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי־דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את־התרפים:
[לו] ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה־פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי:
[לז] כי־מששת את־כל־כלי מה־מצאת מכל כלי־ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו:
[לח] זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי:
[לט] טרפה לא־הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה:
[מ] הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני:
[מא] זה־לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע־עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את־משכרתי עשרת מנים:
[מב] לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את־עניי ואת־יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש:
[שביעי] [מג] ויען לבן ויאמר אל־יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר־אתה ראה לי־הוא ולבנתי מה־אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו:
[מד] ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך:
[מה] ויקח יעקב אבן וירימה מצבה:
[מו] ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו־גל ויאכלו שם על־הגל:
[מז] ויקרא־לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד:
[מח] ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על־כן קרא־שמו גלעד:
[מט] והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו:
[נ] אם־תענה את־בנתי ואם־תקח נשים על־בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך:
[נא] ויאמר לבן ליעקב הנה׀ הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך:
[נב] עד הגל הזה ועדה המצבה אם־אני לא־אעבר אליך את־הגל הזה ואם־אתה לא־תעבר אלי את־הגל הזה ואת־המצבה הזאת לרעה:
[נג] אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק:
[נד] ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל־לחם ויאכלו לחם וילינו בהר: