פרק לט
[חמישי] [א] ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה:
[ב] ויהי יהוה את־יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי:
[ג] וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר־הוא עשה יהוה מצליח בידו:
[ד] וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על־ביתו וכל־יש־לו נתן בידו:
[ה] ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל־אשר יש־לו ויברך יהוה את־בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל־אשר יש־לו בבית ובשדה:
[ו] ויעזב כל־אשר־לו ביד־יוסף ולא־ידע אתו מאומה כי אם־הלחם אשר־הוא אוכל ויהי יוסף יפה־תאר ויפה מראה:
[ששי] [ז] ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת־אדניו את־עיניה אל־יוסף ותאמר שכבה עמי:
[ח] וימאן׀ ויאמר אל־אשת אדניו הן אדני לא־ידע אתי מה־בבית וכל אשר־יש־לו נתן בידי:
[ט] איננו גדול בבית הזה ממני ולא־חשך ממני מאומה כי אם־אותך באשר את־אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים:
[י] ויהי כדברה אל־יוסף יום ׀ יום ולא־שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה:
[יא] ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית:
[יב] ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה:
[יג] ויהי כראותה כי־עזב בגדו בידה וינס החוצה:
[יד] ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול:
[טו] ויהי כשמעו כי־הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה:
[טז] ותנח בגדו אצלה עד־בוא אדניו אל־ביתו:
[יז] ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא־אלי העבד העברי אשר־הבאת לנו לצחק בי:
[יח] ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה:
[יט] ויהי כשמע אדניו את־דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו:
[כ] ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל־בית הסהר מקום אשר־אסורי אסירי המלך אסורים ויהי־שם בבית הסהר:
[כא] ויהי יהוה את־יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית־הסהר:
[כב] ויתן שר בית־הסהר ביד־יוסף את כל־האסירם אשר בבית הסהר ואת כל־אשר עשים שם הוא היה עשה:
[כג] אין׀ שר בית־הסהר ראה את־כל־מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר־הוא עשה יהוה מצליח: פ