פרק מא
{פרשת מקץ} [א] ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על־היאר:
[ב] והנה מן־היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו:
[ג] והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן־היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על־שפת היאר:
[ד] ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה:
[ה] ויישן ויחלם שנית והנה׀ שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות:
[ו] והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן:
[ז] ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום:
[ח] ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את־כל־חרטמי מצרים ואת־כל־חכמיה ויספר פרעה להם את־חלמו ואין־פותר אותם לפרעה:
[ט] וידבר שר המשקים את־פרעה לאמר את־חטאי אני מזכיר היום:
[י] פרעה קצף על־עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים:
[יא] ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו:
[יב] ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר־לו ויפתר־לנו את־חלמתינו איש כחלמו פתר:
[יג] ויהי כאשר פתר־לנו כן היה אתי השיב על־כני ואתו תלה:
[יד] וישלח פרעה ויקרא את־יוסף ויריצהו מן־הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל־פרעה:
[שני] [טו] ויאמר פרעה אל־יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו:
[טז] ויען יוסף את־פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את־שלום פרעה:
[יז] וידבר פרעה אל־יוסף בחלמי הנני עמד על־שפת היאר:
[יח] והנה מן־היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו:
[יט] והנה שבע־פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא־ראיתי כהנה בכל־ארץ מצרים לרע:
[כ] ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת:
[כא] ותבאנה אל־קרבנה ולא נודע כי־באו אל־קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ:
[כב] וארא בחלמי והנה׀ שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות:
[כג] והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם:
[כד] ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל־החרטמים ואין מגיד לי:
[כה] ויאמר יוסף אל־פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה:
[כו] שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא:
[כז] ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב:
[כח] הוא הדבר אשר דברתי אל־פרעה אשר האלהים עשה הראה את־פרעה:
[כט] הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל־ארץ מצרים:
[ל] וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל־השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את־הארץ:
[לא] ולא־יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי־כן כי־כבד הוא מאד:
[לב] ועל השנות החלום אל־פרעה פעמים כי־נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו:
[לג] ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על־ארץ מצרים:
[לד] יעשה פרעה ויפקד פקדים על־הארץ וחמש את־ארץ מצרים בשבע שני השבע:
[לה] ויקבצו את־כל־אכל השנים הטבות הבאת האלה ויצברו־בר תחת יד־פרעה אכל בערים ושמרו:
[לו] והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא־תכרת הארץ ברעב:
[לז] וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל־עבדיו:
[לח] ויאמר פרעה אל־עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו:
[שלישי] [לט] ויאמר פרעה אל־יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את־כל־זאת אין־נבון וחכם כמוך:
[מ] אתה תהיה על־ביתי ועל־פיך ישק כל־עמי רק הכסא אגדל ממך:
[מא] ויאמר פרעה אל־יוסף ראה נתתי אתך על כל־ארץ מצרים:
[מב] ויסר פרעה את־טבעתו מעל ידו ויתן אתה על־יד יוסף וילבש אתו בגדי־שש וישם רבד הזהב על־צוארו:
[מג] וירכב אתו במרכבת המשנה אשר־לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל־ארץ מצרים:
[מד] ויאמר פרעה אל־יוסף אני פרעה ובלעדיך לא־ירים איש את־ידו ואת־רגלו בכל־ארץ מצרים:
[מה] ויקרא פרעה שם־יוסף צפנת פענח ויתן־לו את־אסנת בת־פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על־ארץ מצרים:
[מו] ויוסף בן־שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך־מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל־ארץ מצרים:
[מז] ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים:
[מח] ויקבץ את־כל־אכל׀ שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן־אכל בערים אכל שדה־העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה:
[מט] ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי־חדל לספר כי־אין מספר:
[נ] וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה־לו אסנת בת־פוטי פרע כהן און:
[נא] ויקרא יוסף את־שם הבכור מנשה כי־נשני אלהים את־כל־עמלי ואת כל־בית אבי:
[נב] ואת שם השני קרא אפרים כי־הפרני אלהים בארץ עניי:
[רביעי] [נג] ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים:
[נד] ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל־הארצות ובכל־ארץ מצרים היה לחם:
[נה] ותרעב כל־ארץ מצרים ויצעק העם אל־פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל־מצרים לכו אל־יוסף אשר־יאמר לכם תעשו:
[נו] והרעב היה על כל־פני הארץ ויפתח יוסף את־כל־אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים:
[נז] וכל־הארץ באו מצרימה לשבר אל־יוסף כי־חזק הרעב בכל־הארץ: