פרק מה
[א] ולא־יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל־איש מעלי ולא־עמד איש אתו בהתודע יוסף אל־אחיו:
[ב] ויתן את־קלו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה:
[ג] ויאמר יוסף אל־אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא־יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו:
[ד] ויאמר יוסף אל־אחיו גשו־נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר־מכרתם אתי מצרימה:
[ה] ועתה׀ אל־תעצבו ואל־יחר בעיניכם כי־מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם:
[ו] כי־זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין־חריש וקציר:
[ז] וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה:
[שלישי] [ח] ועתה לא־אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל־ביתו ומשל בכל־ארץ מצרים:
[ט] מהרו ועלו אל־אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל־מצרים רדה אלי אל־תעמד:
[י] וישבת בארץ־גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל־אשר־לך:
[יא] וכלכלתי אתך שם כי־עוד חמש שנים רעב פן־תורש אתה וביתך וכל־אשר־לך:
[יב] והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין כי־פי המדבר אליכם:
[יג] והגדתם לאבי את־כל־כבודי במצרים ואת כל־אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את־אבי הנה:
[יד] ויפל על־צוארי בנימן־אחיו ויבך ובנימן בכה על־צואריו:
[טו] וינשק לכל־אחיו ויבך עלהם ואחרי כן דברו אחיו אתו:
[טז] והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו:
[יז] ויאמר פרעה אל־יוסף אמר אל־אחיך זאת עשו טענו את־בעירכם ולכו־באו ארצה כנען:
[יח] וקחו את־אביכם ואת־בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את־טוב ארץ מצרים ואכלו את־חלב הארץ:
[רביעי] [יט] ואתה צויתה זאת עשו קחו־לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את־אביכם ובאתם:
[כ] ועינכם אל־תחס על־כליכם כי־טוב כל־ארץ מצרים לכם הוא:
[כא] ויעשו־כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על־פי פרעה ויתן להם צדה לדרך:
[כב] לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת:
[כג] ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך:
[כד] וישלח את־אחיו וילכו ויאמר אלהם אל־תרגזו בדרך:
[כה] ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל־יעקב אביהם:
[כו] ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי־הוא משל בכל־ארץ מצרים ויפג לבו כי לא־האמין להם:
[כז] וידברו אליו את כל־דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את־העגלות אשר־שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם:
[חמישי] [כח] ויאמר ישראל רב עוד־יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות: