פרק מו
[א] ויסע ישראל וכל־אשר־לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק:
[ב] ויאמר אלהים ׀ לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב ׀ יעקב ויאמר הנני:
[ג] ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל־תירא מרדה מצרימה כי־לגוי גדול אשימך שם:
[ד] אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם־עלה ויוסף ישית ידו על־עיניך:
[ה] ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני־ישראל את־יעקב אביהם ואת־טפם ואת־נשיהם בעגלות אשר־שלח פרעה לשאת אתו:
[ו] ויקחו את־מקניהם ואת־רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל־זרעו אתו:
[ז] בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל־זרעו הביא אתו מצרימה: ס
[ח] ואלה שמות בני־ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכר יעקב ראובן:
[ט] ובני ראובן חנוך ופלוא וחצרן וכרמי:
[י] ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן־הכנענית:
[יא] ובני לוי גרשון קהת ומררי:
[יב] ובני יהודה ער ואונן ושלה ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני־פרץ חצרן וחמול:
[יג] ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרן:
[יד] ובני זבלון סרד ואלון ויחלאל:
[טו] אלה׀ בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל־נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש:
[טז] ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבן ערי וארודי ואראלי:
[יז] ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתם ובני בריעה חבר ומלכיאל:
[יח] אלה בני זלפה אשר־נתן לבן ללאה בתו ותלד את־אלה ליעקב שש עשרה נפש:
[יט] בני רחל אשת יעקב יוסף ובנימן:
[כ] ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה־לו אסנת בת־פוטי פרע כהן אן את־מנשה ואת־אפרים:
[כא] ובני בנימן בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארד:
[כב] אלה בני רחל אשר ילד ליעקב כל־נפש ארבעה עשר:
[כג] ובני־דן חשים:
[כד] ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושלם:
[כה] אלה בני בלהה אשר־נתן לבן לרחל בתו ותלד את־אלה ליעקב כל־נפש שבעה:
[כו] כל־הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני־יעקב כל־נפש ששים ושש:
[כז] ובני יוסף אשר־ילד־לו במצרים נפש שנים כל־הנפש לבית־יעקב הבאה מצרימה שבעים: ס
[ששי] [כח] ואת־יהודה שלח לפניו אל־יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן:
[כט] ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת־ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על־צואריו ויבך על־צואריו עוד:
[ל] ויאמר ישראל אל־יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את־פניך כי עודך חי:
[לא] ויאמר יוסף אל־אחיו ואל־בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית־אבי אשר בארץ־כנען באו אלי:
[לב] והאנשים רעי צאן כי־אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל־אשר להם הביאו:
[לג] והיה כי־יקרא לכם פרעה ואמר מה־מעשיכם:
[לד] ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד־עתה גם־אנחנו גם־אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי־תועבת מצרים כל־רעה צאן: