פרק א
[א]
והמלך
דוד
זקן
בא
בימים
ויכסהו
בבגדים
ולא
יחם
לו:
[ב]
ויאמרו
לו
עבדיו
יבקשו
לאדני
המלך
נערה
בתולה
ועמדה
לפני
המלך
ותהי־לו
סכנת
ושכבה
בחיקך
וחם
לאדני
המלך:
[ג]
ויבקשו
נערה
יפה
בכל
גבול
ישראל
וימצאו
את־אבישג
השונמית
ויבאו
אתה
למלך:
[ד]
והנערה
יפה
עד־מאד
ותהי
למלך
סכנת
ותשרתהו
והמלך
לא
ידעה:
[ה]
ואדניה
בן־חגית
מתנשא
לאמר
אני
אמלך
ויעש
לו
רכב
ופרשים
וחמשים
איש
רצים
לפניו:
[ו]
ולא־עצבו
אביו
מימיו
לאמר
מדוע
ככה
עשית
וגם־הוא
טוב־תאר
מאד
ואתו
ילדה
אחרי
אבשלום:
[ז]
ויהיו
דבריו
עם
יואב
בן־צרויה
ועם
אביתר
הכהן
ויעזרו
אחרי
אדניה:
[ח]
וצדוק
הכהן
ובניהו
בן־יהוידע
ונתן
הנביא
ושמעי
ורעי
והגבורים
אשר
לדוד
לא
היו
עם־אדניהו:
[ט]
ויזבח
אדניהו
צאן
ובקר
ומריא
עם
אבן
הזחלת
אשר־אצל
עין
רגל
ויקרא
את־כל־אחיו
בני
המלך
ולכל־אנשי
יהודה
עבדי
המלך:
[י]
ואת־נתן
הנביא
ובניהו
ואת־הגבורים
ואת־שלמה
אחיו
לא
קרא:
[יא]
ויאמר
נתן
אל־בת־שבע
אם־שלמה
לאמר
הלוא
שמעת
כי
מלך
אדניהו
בן־חגית
ואדנינו
דוד
לא
ידע:
[יב]
ועתה
לכי
איעצך
נא
עצה
ומלטי
את־נפשך
ואת־נפש
בנך
שלמה:
[יג]
לכי
ובאי׀
אל־המלך
דוד
ואמרת
אליו
הלא־אתה
אדני
המלך
נשבעת
לאמתך
לאמר
כי־שלמה
בנך
ימלך
אחרי
והוא
ישב
על־כסאי
ומדוע
מלך
אדניהו:
[יד]
הנה
עודך
מדברת
שם
עם־המלך
ואני
אבוא
אחריך
ומלאתי
את־דבריך:
[טו]
ותבא
בת־שבע
אל־המלך
החדרה
והמלך
זקן
מאד
ואבישג
השונמית
משרת
את־המלך:
[טז]
ותקד
בת־שבע
ותשתחו
למלך
ויאמר
המלך
מה־לך:
[יז]
ותאמר
לו
אדני
אתה
נשבעת
ביהוה
אלהיך
לאמתך
כי־שלמה
בנך
ימלך
אחרי
והוא
ישב
על־כסאי:
[יח]
ועתה
הנה
אדניה
מלך
ועתה
אדני
המלך
לא
ידעת:
[יט]
ויזבח
שור
ומריא־וצאן
לרב
פ
ויקרא
לכל־בני
המלך
ולאביתר
הכהן
וליאב
שר
הצבא
ולשלמה
עבדך
לא
קרא:
[כ]
ואתה
אדני
המלך
עיני
כל־ישראל
עליך
להגיד
להם
מי
ישב
על־כסא
אדני־המלך
אחריו:
[כא]
והיה
כשכב
אדני־המלך
עם־אבתיו
והייתי
אני
ובני
שלמה
חטאים:
[כב]
והנה
עודנה
מדברת
עם־המלך
ונתן
הנביא
בא:
[כג]
ויגידו
למלך
לאמר
הנה
נתן
הנביא
ויבא
לפני
המלך
וישתחו
למלך
על־אפיו
ארצה:
[כד]
ויאמר
נתן
אדני
המלך
אתה
אמרת
אדניהו
ימלך
אחרי
והוא
ישב
על־כסאי:
[כה]
כי׀
ירד
היום
ויזבח
שור
ומריא־וצאן
לרב
ויקרא
לכל־בני
המלך
ולשרי
הצבא
ולאביתר
הכהן
והנם
אכלים
ושתים
לפניו
ויאמרו
יחי
המלך
אדניהו:
[כו]
ולי
אני־עבדך
ולצדק
הכהן
ולבניהו
בן־יהוידע
ולשלמה
עבדך
לא
קרא:
[כז]
אם
מאת
אדני
המלך
נהיה
הדבר
הזה
ולא
הודעת
את־עבדיך
עבדך
מי
ישב
על־כסא
אדני־המלך
אחריו:
ס
[כח]
ויען
המלך
דוד
ויאמר
קראו־לי
לבת־שבע
ותבא
לפני
המלך
ותעמד
לפני
המלך:
[כט]
וישבע
המלך
ויאמר
חי־יהוה
אשר־פדה
את־נפשי
מכל־צרה:
[ל]
כי
כאשר
נשבעתי
לך
ביהוה
אלהי
ישראל
לאמר
כי־שלמה
בנך
ימלך
אחרי
והוא
ישב
על־כסאי
תחתי
כי
כן
אעשה
היום
הזה:
[לא]
ותקד
בת־שבע
אפים
ארץ
ותשתחו
למלך
ותאמר
יחי
אדני
המלך
דוד
לעלם:
פ
[לב]
ויאמר׀
המלך
דוד
קראו־לי
לצדוק
הכהן
ולנתן
הנביא
ולבניהו
בן־יהוידע
ויבאו
לפני
המלך:
[לג]
ויאמר
המלך
להם
קחו
עמכם
את־עבדי
אדניכם
והרכבתם
את־שלמה
בני
על־הפרדה
אשר־לי
והורדתם
אתו
אל־גחון:
[לד]
ומשח
אתו
שם
צדוק
הכהן
ונתן
הנביא
למלך
על־ישראל
ותקעתם
בשופר
ואמרתם
יחי
המלך
שלמה:
[לה]
ועליתם
אחריו
ובא
וישב
על־כסאי
והוא
ימלך
תחתי
ואתו
צויתי
להיות
נגיד
על־ישראל
ועל־יהודה:
[לו]
ויען
בניהו
בן־יהוידע
את־המלך
ויאמר
׀
אמן
כן
יאמר
יהוה
אלהי
אדני
המלך:
[לז]
כאשר
היה
יהוה
עם־אדני
המלך
כן
יהי
יהיה
עם־שלמה
ויגדל
את־כסאו
מכסא
אדני
המלך
דוד:
[לח]
וירד
צדוק
הכהן
ונתן
הנביא
ובניהו
בן־יהוידע
והכרתי
והפלתי
וירכבו
את־שלמה
על־פרדת
המלך
דוד
וילכו
אתו
על־גחון:
[לט]
ויקח
צדוק
הכהן
את־קרן
השמן
מן־האהל
וימשח
את־שלמה
ויתקעו
בשופר
ויאמרו
כל־העם
יחי
המלך
שלמה:
[מ]
ויעלו
כל־העם
אחריו
והעם
מחללים
בחללים
ושמחים
שמחה
גדולה
ותבקע
הארץ
בקולם:
[מא]
וישמע
אדניהו
וכל־הקראים
אשר
אתו
והם
כלו
לאכל
וישמע
יואב
את־קול
השופר
ויאמר
מדוע
קול־הקריה
הומה:
[מב]
עודנו
מדבר
והנה
יונתן
בן־אביתר
הכהן
בא
ויאמר
אדניהו
בא
כי
איש
חיל
אתה
וטוב
תבשר:
[מג]
ויען
יונתן
ויאמר
לאדניהו
אבל
אדנינו
המלך־דוד
המליך
את־שלמה:
[מד]
וישלח
אתו־המלך
את־צדוק
הכהן
ואת־נתן
הנביא
ובניהו
בן־יהוידע
והכרתי
והפלתי
וירכבו
אתו
על
פרדת
המלך:
[מה]
וימשחו
אתו
צדוק
הכהן
ונתן
הנביא
׀
למלך
בגחון
ויעלו
משם
שמחים
ותהם
הקריה
הוא
הקול
אשר
שמעתם:
[מו]
וגם
ישב
שלמה
על
כסא
המלוכה:
[מז]
וגם־באו
עבדי
המלך
לברך
את־אדנינו
המלך
דוד
לאמר
ייטב
אלהיך
אלהים
את־שם
שלמה
משמך
ויגדל
את־כסאו
מכסאך
וישתחו
המלך
על־המשכב:
[מח]
וגם־ככה
אמר
המלך
ברוך
יהוה
אלהי
ישראל
אשר
נתן
היום
ישב
על־כסאי
ועיני
ראות:
[מט]
ויחרדו
ויקמו
כל־הקראים
אשר
לאדניהו
וילכו
איש
לדרכו:
[נ]
ואדניהו
ירא
מפני
שלמה
ויקם
וילך
ויחזק
בקרנות
המזבח:
[נא]
ויגד
לשלמה
לאמר
הנה
אדניהו
ירא
את־המלך
שלמה
והנה
אחז
בקרנות
המזבח
לאמר
ישבע־לי
כיום
המלך
שלמה
אם־ימית
את־עבדו
בחרב:
[נב]
ויאמר
שלמה
אם
יהיה
לבן־חיל
לא־יפל
משערתו
ארצה
ואם־רעה
תמצא־בו
ומת:
[נג]
וישלח
המלך
שלמה
ויורדהו
מעל
המזבח
ויבא
וישתחו
למלך
שלמה
ויאמר־לו
שלמה
לך
לביתך:
פ