פרק א
[א] והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו:
[ב] ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי־לו סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדני המלך:
[ג] ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את־אבישג השונמית ויבאו אתה למלך:
[ד] והנערה יפה עד־מאד ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה:
[ה] ואדניה בן־חגית מתנשא לאמר אני אמלך ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו:
[ו] ולא־עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית וגם־הוא טוב־תאר מאד ואתו ילדה אחרי אבשלום:
[ז] ויהיו דבריו עם יואב בן־צרויה ועם אביתר הכהן ויעזרו אחרי אדניה:
[ח] וצדוק הכהן ובניהו בן־יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי והגבורים אשר לדוד לא היו עם־אדניהו:
[ט] ויזבח אדניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת אשר־אצל עין רגל ויקרא את־כל־אחיו בני המלך ולכל־אנשי יהודה עבדי המלך:
[י] ואת־נתן הנביא ובניהו ואת־הגבורים ואת־שלמה אחיו לא קרא:
[יא] ויאמר נתן אל־בת־שבע אם־שלמה לאמר הלוא שמעת כי מלך אדניהו בן־חגית ואדנינו דוד לא ידע:
[יב] ועתה לכי איעצך נא עצה ומלטי את־נפשך ואת־נפש בנך שלמה:
[יג] לכי ובאי׀ אל־המלך דוד ואמרת אליו הלא־אתה אדני המלך נשבעת לאמתך לאמר כי־שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על־כסאי ומדוע מלך אדניהו:
[יד] הנה עודך מדברת שם עם־המלך ואני אבוא אחריך ומלאתי את־דבריך:
[טו] ותבא בת־שבע אל־המלך החדרה והמלך זקן מאד ואבישג השונמית משרת את־המלך:
[טז] ותקד בת־שבע ותשתחו למלך ויאמר המלך מה־לך:
[יז] ותאמר לו אדני אתה נשבעת ביהוה אלהיך לאמתך כי־שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על־כסאי:
[יח] ועתה הנה אדניה מלך ועתה אדני המלך לא ידעת:
[יט] ויזבח שור ומריא־וצאן לרב פ
ויקרא לכל־בני המלך ולאביתר הכהן וליאב שר הצבא ולשלמה עבדך לא קרא:
[כ] ואתה אדני המלך עיני כל־ישראל עליך להגיד להם מי ישב על־כסא אדני־המלך אחריו:
[כא] והיה כשכב אדני־המלך עם־אבתיו והייתי אני ובני שלמה חטאים:
[כב] והנה עודנה מדברת עם־המלך ונתן הנביא בא:
[כג] ויגידו למלך לאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך על־אפיו ארצה:
[כד] ויאמר נתן אדני המלך אתה אמרת אדניהו ימלך אחרי והוא ישב על־כסאי:
[כה] כי׀ ירד היום ויזבח שור ומריא־וצאן לרב ויקרא לכל־בני המלך ולשרי הצבא ולאביתר הכהן והנם אכלים ושתים לפניו ויאמרו יחי המלך אדניהו:
[כו] ולי אני־עבדך ולצדק הכהן ולבניהו בן־יהוידע ולשלמה עבדך לא קרא:
[כז] אם מאת אדני המלך נהיה הדבר הזה ולא הודעת את־עבדיך עבדך מי ישב על־כסא אדני־המלך אחריו: ס
[כח] ויען המלך דוד ויאמר קראו־לי לבת־שבע ותבא לפני המלך ותעמד לפני המלך:
[כט] וישבע המלך ויאמר חי־יהוה אשר־פדה את־נפשי מכל־צרה:
[ל] כי כאשר נשבעתי לך ביהוה אלהי ישראל לאמר כי־שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על־כסאי תחתי כי כן אעשה היום הזה:
[לא] ותקד בת־שבע אפים ארץ ותשתחו למלך ותאמר יחי אדני המלך דוד לעלם: פ
[לב] ויאמר׀ המלך דוד קראו־לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא ולבניהו בן־יהוידע ויבאו לפני המלך:
[לג] ויאמר המלך להם קחו עמכם את־עבדי אדניכם והרכבתם את־שלמה בני על־הפרדה אשר־לי והורדתם אתו אל־גחון:
[לד] ומשח אתו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך על־ישראל ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלך שלמה:
[לה] ועליתם אחריו ובא וישב על־כסאי והוא ימלך תחתי ואתו צויתי להיות נגיד על־ישראל ועל־יהודה:
[לו] ויען בניהו בן־יהוידע את־המלך ויאמר ׀ אמן כן יאמר יהוה אלהי אדני המלך:
[לז] כאשר היה יהוה עם־אדני המלך כן יהי יהיה עם־שלמה ויגדל את־כסאו מכסא אדני המלך דוד:
[לח] וירד צדוק הכהן ונתן הנביא ובניהו בן־יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו את־שלמה על־פרדת המלך דוד וילכו אתו על־גחון:
[לט] ויקח צדוק הכהן את־קרן השמן מן־האהל וימשח את־שלמה ויתקעו בשופר ויאמרו כל־העם יחי המלך שלמה:
[מ] ויעלו כל־העם אחריו והעם מחללים בחללים ושמחים שמחה גדולה ותבקע הארץ בקולם:
[מא] וישמע אדניהו וכל־הקראים אשר אתו והם כלו לאכל וישמע יואב את־קול השופר ויאמר מדוע קול־הקריה הומה:
[מב] עודנו מדבר והנה יונתן בן־אביתר הכהן בא ויאמר אדניהו בא כי איש חיל אתה וטוב תבשר:
[מג] ויען יונתן ויאמר לאדניהו אבל אדנינו המלך־דוד המליך את־שלמה:
[מד] וישלח אתו־המלך את־צדוק הכהן ואת־נתן הנביא ובניהו בן־יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו אתו על פרדת המלך:
[מה] וימשחו אתו צדוק הכהן ונתן הנביא ׀ למלך בגחון ויעלו משם שמחים ותהם הקריה הוא הקול אשר שמעתם:
[מו] וגם ישב שלמה על כסא המלוכה:
[מז] וגם־באו עבדי המלך לברך את־אדנינו המלך דוד לאמר ייטב אלהיך אלהים את־שם שלמה משמך ויגדל את־כסאו מכסאך וישתחו המלך על־המשכב:
[מח] וגם־ככה אמר המלך ברוך יהוה אלהי ישראל אשר נתן היום ישב על־כסאי ועיני ראות:
[מט] ויחרדו ויקמו כל־הקראים אשר לאדניהו וילכו איש לדרכו:
[נ] ואדניהו ירא מפני שלמה ויקם וילך ויחזק בקרנות המזבח:
[נא] ויגד לשלמה לאמר הנה אדניהו ירא את־המלך שלמה והנה אחז בקרנות המזבח לאמר ישבע־לי כיום המלך שלמה אם־ימית את־עבדו בחרב:
[נב] ויאמר שלמה אם יהיה לבן־חיל לא־יפל משערתו ארצה ואם־רעה תמצא־בו ומת:
[נג] וישלח המלך שלמה ויורדהו מעל המזבח ויבא וישתחו למלך שלמה ויאמר־לו שלמה לך לביתך: פ