פרק יא
[א] והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת־בת־פרעה מואביות עמניות אדמית צדנית חתית:
[ב] מן־הגוים אשר אמר־יהוה אל־בני ישראל לא־תבאו בהם והם לא־יבאו בכם אכן יטו את־לבבכם אחרי אלהיהם בהם דבק שלמה לאהבה:
[ג] ויהי־לו נשים שרות שבע מאות ופלגשים שלש מאות ויטו נשיו את־לבו:
[ד] ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את־לבבו אחרי אלהים אחרים ולא־היה לבבו שלם עם־יהוה אלהיו כלבב דויד אביו:
[ה] וילך שלמה אחרי עשתרת אלהי צדנים ואחרי מלכם שקץ עמנים:
[ו] ויעש שלמה הרע בעיני יהוה ולא מלא אחרי יהוה כדוד אביו: ס
[ז] אז יבנה שלמה במה לכמוש שקץ מואב בהר אשר על־פני ירושלם ולמלך שקץ בני עמון:
[ח] וכן עשה לכל־נשיו הנכריות מקטירות ומזבחות לאלהיהן:
[ט] ויתאנף יהוה בשלמה כי־נטה לבבו מעם יהוה אלהי ישראל הנראה אליו פעמים:
[י] וצוה אליו על־הדבר הזה לבלתי־לכת אחרי אלהים אחרים ולא שמר את אשר־צוה יהוה: פ
[יא] ויאמר יהוה לשלמה יען אשר היתה־זאת עמך ולא שמרת בריתי וחקתי אשר צויתי עליך קרע אקרע את־הממלכה מעליך ונתתיה לעבדך:
[יב] אך־בימיך לא אעשנה למען דוד אביך מיד בנך אקרענה:
[יג] רק את־כל־הממלכה לא אקרע שבט אחד אתן לבנך למען דוד עבדי ולמען ירושלם אשר בחרתי: ס
[יד] ויקם יהוה שטן לשלמה את הדד האדמי מזרע המלך הוא באדום:
[טו] ויהי בהיות דוד את־אדום בעלות יואב שר הצבא לקבר את־החללים ויך כל־זכר באדום:
[טז] כי ששת חדשים ישב־שם יואב וכל־ישראל עד־הכרית כל־זכר באדום:
[יז] ויברח אדד הוא ואנשים אדמיים מעבדי אביו אתו לבוא מצרים והדד נער קטן:
[יח] ויקמו ממדין ויבאו פארן ויקחו אנשים עמם מפארן ויבאו מצרים אל־פרעה מלך־מצרים ויתן־לו בית ולחם אמר לו וארץ נתן לו:
[יט] וימצא הדד חן בעיני פרעה מאד ויתן־לו אשה את־אחות אשתו אחות תחפניס הגבירה:
[כ] ותלד לו אחות תחפניס את גנבת בנו ותגמלהו תחפנס בתוך בית פרעה ויהי גנבת בית פרעה בתוך בני פרעה:
[כא] והדד שמע במצרים כי־שכב דוד עם־אבתיו וכי־מת יואב שר־הצבא ויאמר הדד אל־פרעה שלחני ואלך אל־ארצי:
[כב] ויאמר לו פרעה כי מה־אתה חסר עמי והנך מבקש ללכת אל־ארצך ויאמר ׀ לא כי שלח תשלחני:
[כג] ויקם אלהים לו שטן את־רזון בן־אלידע אשר ברח מאת הדדעזר מלך־צובה אדניו:
[כד] ויקבץ עליו אנשים ויהי שר־גדוד בהרג דוד אתם וילכו דמשק וישבו בה וימלכו בדמשק:
[כה] ויהי שטן לישראל כל־ימי שלמה ואת־הרעה אשר הדד ויקץ בישראל וימלך על־ארם: פ
[כו] וירבעם בן־נבט אפרתי מן־הצרדה ושם אמו צרועה אשה אלמנה עבד לשלמה וירם יד במלך:
[כז] וזה הדבר אשר־הרים יד במלך שלמה בנה את־המלוא סגר את־פרץ עיר דוד אביו:
[כח] והאיש ירבעם גבור חיל וירא שלמה את־הנער כי־עשה מלאכה הוא ויפקד אתו לכל־סבל בית יוסף: ס
[כט] ויהי בעת ההיא וירבעם יצא מירושלם וימצא אתו אחיה השילני הנביא בדרך והוא מתכסה בשלמה חדשה ושניהם לבדם בשדה:
[ל] ויתפש אחיה בשלמה החדשה אשר עליו ויקרעה שנים עשר קרעים:
[לא] ויאמר לירבעם קח־לך עשרה קרעים כי כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני קרע את־הממלכה מיד שלמה ונתתי לך את עשרה השבטים:
[לב] והשבט האחד יהיה־לו למען׀ עבדי דוד ולמען ירושלם העיר אשר בחרתי בה מכל שבטי ישראל:
[לג] יען׀ אשר עזבוני וישתחוו לעשתרת אלהי צדנין לכמוש אלהי מואב ולמלכם אלהי בני־עמון ולא־הלכו בדרכי לעשות הישר בעיני וחקתי ומשפטי כדוד אביו:
[לד] ולא־אקח את־כל־הממלכה מידו כי׀ נשיא אשתנו כל ימי חייו למען דוד עבדי אשר בחרתי אתו אשר שמר מצותי וחקתי:
[לה] ולקחתי המלוכה מיד בנו ונתתיה לך את עשרת השבטים:
[לו] ולבנו אתן שבט־אחד למען היות־ניר לדויד־עבדי כל־הימים ׀ לפני בירושלם העיר אשר בחרתי לי לשום שמי שם:
[לז] ואתך אקח ומלכת בכל אשר־תאוה נפשך והיית מלך על־ישראל:
[לח] והיה אם־תשמע את־כל־אשר אצוך והלכת בדרכי ועשית הישר בעיני לשמור חקותי ומצותי כאשר עשה דוד עבדי והייתי עמך ובניתי לך בית־נאמן כאשר בניתי לדוד ונתתי לך את־ישראל:
[לט] ואענה את־זרע דוד למען זאת אך לא כל־הימים: ס
[מ] ויבקש שלמה להמית את־ירבעם ויקם ירבעם ויברח מצרים אל־שישק מלך־מצרים ויהי במצרים עד־מות שלמה: ס
[מא] ויתר דברי שלמה וכל־אשר עשה וחכמתו הלוא־הם כתבים על־ספר דברי שלמה:
[מב] והימים אשר מלך שלמה בירושלם על־כל־ישראל ארבעים שנה:
[מג] וישכב שלמה עם־אבתיו ויקבר בעיר דוד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו: ס