פרק יח
[א] ויהי ימים רבים ודבר־יהוה היה אל־אליהו בשנה השלישית לאמר לך הראה אל־אחאב ואתנה מטר על־פני האדמה:
[ב] וילך אליהו להראות אל־אחאב והרעב חזק בשמרון:
[ג] ויקרא אחאב אל־עבדיהו אשר על־הבית ועבדיהו היה ירא את־יהוה מאד:
[ד] ויהי בהכרית איזבל את נביאי יהוה ויקח עבדיהו מאה נביאים ויחביאם חמשים איש במערה וכלכלם לחם ומים:
[ה] ויאמר אחאב אל־עבדיהו לך בארץ אל־כל־מעיני המים ואל כל־הנחלים אולי׀ נמצא חציר ונחיה סוס ופרד ולוא נכרית מהבהמה:
[ו] ויחלקו להם את־הארץ לעבר־בה אחאב הלך בדרך אחד לבדו ועבדיהו הלך בדרך־אחד לבדו:
[ז] ויהי עבדיהו בדרך והנה אליהו לקראתו ויכרהו ויפל על־פניו ויאמר האתה זה אדני אליהו:
[ח] ויאמר לו אני לך אמר לאדניך הנה אליהו:
[ט] ויאמר מה חטאתי כי־אתה נתן את־עבדך ביד־אחאב להמיתני:
[י] חי׀ יהוה אלהיך אם־יש־גוי וממלכה אשר לא־שלח אדני שם לבקשך ואמרו אין והשביע את־הממלכה ואת־הגוי כי לא ימצאכה:
[יא] ועתה אתה אמר לך אמר לאדניך הנה אליהו:
[יב] והיה אני׀ אלך מאתך ורוח יהוה ׀ ישאך על אשר לא־אדע ובאתי להגיד לאחאב ולא ימצאך והרגני ועבדך ירא את־יהוה מנערי:
[יג] הלא־הגד לאדני את אשר־עשיתי בהרג איזבל את נביאי יהוה ואחבא מנביאי יהוה מאה איש חמשים חמשים איש במערה ואכלכלם לחם ומים:
[יד] ועתה אתה אמר לך אמר לאדניך הנה אליהו והרגני: ס
[טו] ויאמר אליהו חי יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו כי היום אראה אליו:
[טז] וילך עבדיהו לקראת אחאב ויגד־לו וילך אחאב לקראת אליהו:
[יז] ויהי כראות אחאב את־אליהו ויאמר אחאב אליו האתה זה עכר ישראל:
[יח] ויאמר לא עכרתי את־ישראל כי אם־אתה ובית אביך בעזבכם את־מצות יהוה ותלך אחרי הבעלים:
[יט] ועתה שלח קבץ אלי את־כל־ישראל אל־הר הכרמל ואת־נביאי הבעל ארבע מאות וחמשים ונביאי האשרה ארבע מאות אכלי שלחן איזבל:
[כ] וישלח אחאב בכל־בני ישראל ויקבץ את־הנביאים אל־הר הכרמל:
[כא] ויגש אליהו אל־כל־העם ויאמר עד־מתי אתם פסחים על־שתי הסעפים אם־יהוה האלהים לכו אחריו ואם־הבעל לכו אחריו ולא־ענו העם אתו דבר:
[כב] ויאמר אליהו אל־העם אני נותרתי נביא ליהוה לבדי ונביאי הבעל ארבע־מאות וחמשים איש:
[כג] ויתנו־לנו שנים פרים ויבחרו להם הפר האחד וינתחהו וישימו על־העצים ואש לא ישימו ואני אעשה׀ את־הפר האחד ונתתי על־העצים ואש לא אשים:
[כד] וקראתם בשם אלהיכם ואני אקרא בשם־יהוה והיה האלהים אשר־יענה באש הוא האלהים ויען כל־העם ויאמרו טוב הדבר:
[כה] ויאמר אליהו לנביאי הבעל בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשנה כי אתם הרבים וקראו בשם אלהיכם ואש לא תשימו:
[כו] ויקחו את־הפר אשר־נתן להם ויעשו ויקראו בשם־הבעל מהבקר ועד־הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין ענה ויפסחו על־המזבח אשר עשה:
[כז] ויהי בצהרים ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול־גדול כי־אלהים הוא כי שיח וכי־שיג לו וכי־דרך לו אולי ישן הוא ויקץ:
[כח] ויקראו בקול גדול ויתגדדו כמשפטם בחרבות וברמחים עד־שפך־דם עליהם:
[כט] ויהי כעבר הצהרים ויתנבאו עד לעלות המנחה ואין־קול ואין־ענה ואין קשב:
[ל] ויאמר אליהו לכל־העם גשו אלי ויגשו כל־העם אליו וירפא את־מזבח יהוה ההרוס:
[לא] ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני־יעקב אשר היה דבר־יהוה אליו לאמר ישראל יהיה שמך:
[לב] ויבנה את־האבנים מזבח בשם יהוה ויעש תעלה כבית סאתים זרע סביב למזבח:
[לג] ויערך את־העצים וינתח את־הפר וישם על־העצים:
[לד] ויאמר מלאו ארבעה כדים מים ויצקו על־העלה ועל־העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו:
[לה] וילכו המים סביב למזבח וגם את־התעלה מלא־מים:
[לו] ויהי׀ בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי־אתה אלהים בישראל ואני עבדך ובדבריך ובדברך עשיתי את כל־הדברים האלה:
[לז] ענני יהוה ענני וידעו העם הזה כי־אתה יהוה האלהים ואתה הסבת את־לבם אחרנית:
[לח] ותפל אש־יהוה ותאכל את־העלה ואת־העצים ואת־האבנים ואת־העפר ואת־המים אשר־בתעלה לחכה:
[לט] וירא כל־העם ויפלו על־פניהם ויאמרו יהוה הוא האלהים יהוה הוא האלהים:
[מ] ויאמר אליהו להם תפשו׀ את־נביאי הבעל איש אל־ימלט מהם ויתפשום ויורדם אליהו אל־נחל קישון וישחטם שם:
[מא] ויאמר אליהו לאחאב עלה אכל ושתה כי־קול המון הגשם:
[מב] ויעלה אחאב לאכל ולשתות ואליהו עלה אל־ראש הכרמל ויגהר ארצה וישם פניו בין ברכו ברכיו:
[מג] ויאמר אל־נערו עלה־נא הבט דרך־ים ויעל ויבט ויאמר אין מאומה ויאמר שב שבע פעמים:
[מד] ויהי בשבעית ויאמר הנה־עב קטנה ככף־איש עלה מים ויאמר עלה אמר אל־אחאב אסר ורד ולא יעצרכה הגשם:
[מה] ויהי׀ עד־כה ועד־כה והשמים התקדרו עבים ורוח ויהי גשם גדול וירכב אחאב וילך יזרעאלה:
[מו] ויד־יהוה היתה אל־אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב עד־באכה יזרעאלה: