פרק יט
[א] ויגד אחאב לאיזבל את כל־אשר עשה אליהו ואת כל־אשר הרג את־כל־הנביאים בחרב:
[ב] ותשלח איזבל מלאך אל־אליהו לאמר כה־יעשון אלהים וכה יוספון כי־כעת מחר אשים את־נפשך כנפש אחד מהם:
[ג] וירא ויקם וילך אל־נפשו ויבא באר שבע אשר ליהודה וינח את־נערו שם:
[ד] והוא־הלך במדבר דרך יום ויבא וישב תחת רתם אחת אחד וישאל את־נפשו למות ויאמר ׀ רב עתה יהוה קח נפשי כי־לא־טוב אנכי מאבתי:
[ה] וישכב ויישן תחת רתם אחד והנה־זה מלאך נגע בו ויאמר לו קום אכול:
[ו] ויבט והנה מראשתיו עגת רצפים וצפחת מים ויאכל וישת וישב וישכב:
[ז] וישב מלאך יהוה ׀ שנית ויגע־בו ויאמר קום אכל כי רב ממך הדרך:
[ח] ויקם ויאכל וישתה וילך בכח׀ האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה עד הר האלהים חרב:
[ט] ויבא־שם אל־המערה וילן שם והנה דבר־יהוה אליו ויאמר לו מה־לך פה אליהו:
[י] ויאמר קנא קנאתי ליהוה׀ אלהי צבאות כי־עזבו בריתך בני ישראל את־מזבחתיך הרסו ואת־נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את־נפשי לקחתה:
[יא] ויאמר צא ועמדת בהר לפני יהוה והנה יהוה עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני יהוה לא ברוח יהוה ואחר הרוח רעש לא ברעש יהוה:
[יב] ואחר הרעש אש לא באש יהוה ואחר האש קול דממה דקה:
[יג] ויהי׀ כשמע אליהו וילט פניו באדרתו ויצא ויעמד פתח המערה והנה אליו קול ויאמר מה־לך פה אליהו:
[יד] ויאמר קנא קנאתי ליהוה׀ אלהי צבאות כי־עזבו בריתך בני ישראל את־מזבחתיך הרסו ואת־נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את־נפשי לקחתה: ס
[טו] ויאמר יהוה אליו לך שוב לדרכך מדברה דמשק ובאת ומשחת את־חזאל למלך על־ארם:
[טז] ואת יהוא בן־נמשי תמשח למלך על־ישראל ואת־אלישע בן־שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך:
[יז] והיה הנמלט מחרב חזאל ימית יהוא והנמלט מחרב יהוא ימית אלישע:
[יח] והשארתי בישראל שבעת אלפים כל־הברכים אשר לא־כרעו לבעל וכל־הפה אשר לא־נשק לו:
[יט] וילך משם וימצא את־אלישע בן־שפט והוא חרש שנים־עשר צמדים לפניו והוא בשנים העשר ויעבר אליהו אליו וישלך אדרתו אליו:
[כ] ויעזב את־הבקר וירץ אחרי אליהו ויאמר אשקה־נא לאבי ולאמי ואלכה אחריך ויאמר לו לך שוב כי מה־עשיתי לך:
[כא] וישב מאחריו ויקח את־צמד הבקר ויזבחהו ובכלי הבקר בשלם הבשר ויתן לעם ויאכלו ויקם וילך אחרי אליהו וישרתהו: פ