פרק כב
[א] וישבו שלש שנים אין מלחמה בין ארם ובין ישראל: פ
[ב] ויהי בשנה השלישית וירד יהושפט מלך־יהודה אל־מלך ישראל:
[ג] ויאמר מלך־ישראל אל־עבדיו הידעתם כי־לנו רמת גלעד ואנחנו מחשים מקחת אתה מיד מלך ארם:
[ד] ויאמר אל־יהושפט התלך אתי למלחמה רמת גלעד ויאמר יהושפט אל־מלך ישראל כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך:
[ה] ויאמר יהושפט אל־מלך ישראל דרש־נא כיום את־דבר יהוה:
[ו] ויקבץ מלך־ישראל את־הנביאים כארבע מאות איש ויאמר אלהם האלך על־רמת גלעד למלחמה אם־אחדל ויאמרו עלה ויתן אדני ביד המלך:
[ז] ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאתו:
[ח] ויאמר מלך־ישראל ׀ אל־יהושפט עוד איש־אחד לדרש את־יהוה מאתו ואני שנאתיו כי לא־יתנבא עלי טוב כי אם־רע מיכיהו בן־ימלה ויאמר יהושפט אל־יאמר המלך כן:
[ט] ויקרא מלך ישראל אל־סריס אחד ויאמר מהרה מיכיהו בן־ימלה:
[י] ומלך ישראל ויהושפט מלך־יהודה ישבים איש על־כסאו מלבשים בגדים בגרן פתח שער שמרון וכל־הנביאים מתנבאים לפניהם:
[יא] ויעש לו צדקיה בן־כנענה קרני ברזל ויאמר כה־אמר יהוה באלה תנגח את־ארם עד־כלתם:
[יב] וכל־הנבאים נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך:
[יג] והמלאך אשר־הלך׀ לקרא מיכיהו דבר אליו לאמר הנה־נא דברי הנביאים פה־אחד טוב אל־המלך יהי־נא דבריך דברך כדבר אחד מהם ודברת טוב:
[יד] ויאמר מיכיהו חי־יהוה כי את־אשר יאמר יהוה אלי אתו אדבר:
[טו] ויבוא אל־המלך ויאמר המלך אליו מיכיהו הנלך אל־רמת גלעד למלחמה אם־נחדל ויאמר אליו עלה והצלח ונתן יהוה ביד המלך:
[טז] ויאמר אליו המלך עד־כמה פעמים אני משביעך אשר לא־תדבר אלי רק־אמת בשם יהוה:
[יז] ויאמר ראיתי את־כל־ישראל נפצים אל־ההרים כצאן אשר אין־להם רעה ויאמר יהוה לא־אדנים לאלה ישובו איש־לביתו בשלום:
[יח] ויאמר מלך־ישראל אל־יהושפט הלוא אמרתי אליך לוא־יתנבא עלי טוב כי אם־רע: ס
[יט] ויאמר לכן שמע דבר־יהוה ראיתי את־יהוה ישב על־כסאו וכל־צבא השמים עמד עליו מימינו ומשמאלו:
[כ] ויאמר יהוה מי יפתה את־אחאב ויעל ויפל ברמת גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה:
[כא] ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה:
[כב] ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל־נביאיו ויאמר תפתה וגם־תוכל צא ועשה־כן:
[כג] ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי כל־נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה:
[כד] ויגש צדקיהו בן־כנענה ויכה את־מיכיהו על־הלחי ויאמר אי־זה עבר רוח־יהוה מאתי לדבר אותך:
[כה] ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבא חדר בחדר להחבה:
[כו] ויאמר מלך ישראל קח את־מיכיהו והשיבהו אל־אמן שר־העיר ואל־יואש בן־המלך:
[כז] ואמרת כה אמר המלך שימו את־זה בית הכלא והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ עד באי בשלום:
[כח] ויאמר מיכיהו אם־שוב תשוב בשלום לא־דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם:
[כט] ויעל מלך־ישראל ויהושפט מלך־יהודה רמת גלעד:
[ל] ויאמר מלך ישראל אל־יהושפט התחפש ובא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבוא במלחמה:
[לא] ומלך ארם צוה את־שרי הרכב אשר־לו שלשים ושנים לאמר לא תלחמו את־קטן ואת־גדול כי אם־את־מלך ישראל לבדו:
[לב] ויהי כראות שרי הרכב את־יהושפט והמה אמרו אך מלך־ישראל הוא ויסרו עליו להלחם ויזעק יהושפט:
[לג] ויהי כראות שרי הרכב כי־לא־מלך ישראל הוא וישובו מאחריו:
[לד] ואיש משך בקשת לתמו ויכה את־מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכבו הפך ידך והוציאני מן־המחנה כי החליתי:
[לה] ותעלה המלחמה ביום ההוא והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם וימת בערב ויצק דם־המכה אל־חיק הרכב:
[לו] ויעבר הרנה במחנה כבא השמש לאמר איש אל־עירו ואיש אל־ארצו:
[לז] וימת המלך ויבוא שמרון ויקברו את־המלך בשמרון:
[לח] וישטף את־הרכב על׀ ברכת שמרון וילקו הכלבים את־דמו והזנות רחצו כדבר יהוה אשר דבר:
[לט] ויתר דברי אחאב וכל־אשר עשה ובית השן אשר בנה וכל־הערים אשר בנה הלוא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל:
[מ] וישכב אחאב עם־אבתיו וימלך אחזיהו בנו תחתיו: פ
[מא] ויהושפט בן־אסא מלך על־יהודה בשנת ארבע לאחאב מלך ישראל:
[מב] יהושפט בן־שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת־שלחי:
[מג] וילך בכל־דרך אסא אביו לא־סר ממנו לעשות הישר בעיני יהוה:
[מד] אך הבמות לא־סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות:
[מה] וישלם יהושפט עם־מלך ישראל:
[מו] ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר־עשה ואשר נלחם הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי יהודה:
[מז] ויתר הקדש אשר נשאר בימי אסא אביו בער מן־הארץ:
[מח] ומלך אין באדום נצב מלך:
[מט] יהושפט עשר עשה אניות תרשיש ללכת אפירה לזהב ולא הלך כי־נשברה נשברו אניות בעציון גבר:
[נ] אז אמר אחזיהו בן־אחאב אל־יהושפט ילכו עבדי עם־עבדיך באניות ולא אבה יהושפט:
[נא] וישכב יהושפט עם־אבתיו ויקבר עם־אבתיו בעיר דוד אביו וימלך יהורם בנו תחתיו: ס
[נב] אחזיהו בן־אחאב מלך על־ישראל בשמרון בשנת שבע עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך על־ישראל שנתים:
[נג] ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובדרך אמו ובדרך ירבעם בן־נבט אשר החטיא את־ישראל:
[נד] ויעבד את־הבעל וישתחוה לו ויכעס את־יהוה אלהי ישראל ככל אשר־עשה אביו: