פרק ט
[א] ויהי ככלות שלמה לבנות את־בית־יהוה ואת־בית המלך ואת כל־חשק שלמה אשר חפץ לעשות: פ
[ב] וירא יהוה אל־שלמה שנית כאשר נראה אליו בגבעון:
[ג] ויאמר יהוה אליו שמעתי את־תפלתך ואת־תחנתך אשר התחננתה לפני הקדשתי את־הבית הזה אשר בנתה לשום־שמי שם עד־עולם והיו עיני ולבי שם כל־הימים:
[ד] ואתה אם־תלך לפני כאשר הלך דוד אביך בתם־לבב ובישר לעשות ככל אשר צויתיך חקי ומשפטי תשמר:
[ה] והקמתי את־כסא ממלכתך על־ישראל לעלם כאשר דברתי על־דוד אביך לאמר לא־יכרת לך איש מעל כסא ישראל:
[ו] אם־שוב תשבון אתם ובניכם מאחרי ולא תשמרו מצותי חקתי אשר נתתי לפניכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם:
[ז] והכרתי את־ישראל מעל פני האדמה אשר נתתי להם ואת־הבית אשר הקדשתי לשמי אשלח מעל פני והיה ישראל למשל ולשנינה בכל־העמים:
[ח] והבית הזה יהיה עליון כל־עבר עליו ישם ושרק ואמרו על־מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת ולבית הזה:
[ט] ואמרו על אשר עזבו את־יהוה אלהיהם אשר הוציא את־אבתם מארץ מצרים ויחזקו באלהים אחרים וישתחו וישתחוו להם ויעבדם על־כן הביא יהוה עליהם את כל־הרעה הזאת: פ
[י] ויהי מקצה עשרים שנה אשר־בנה שלמה את־שני הבתים את־בית יהוה ואת־בית המלך:
[יא] חירם מלך־צר נשא את־שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב לכל־חפצו אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל:
[יב] ויצא חירם מצר לראות את־הערים אשר נתן־לו שלמה ולא ישרו בעיניו:
[יג] ויאמר מה הערים האלה אשר־נתתה לי אחי ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה: פ
[יד] וישלח חירם למלך מאה ועשרים ככר זהב:
[טו] וזה דבר־המס אשר־העלה׀ המלך שלמה לבנות את־בית יהוה ואת־ביתו ואת־המלוא ואת חומת ירושלם ואת־חצר ואת־מגדו ואת־גזר:
[טז] פרעה מלך־מצרים עלה וילכד את־גזר וישרפה באש ואת־הכנעני הישב בעיר הרג ויתנה שלחים לבתו אשת שלמה:
[יז] ויבן שלמה את־גזר ואת־בית חרן תחתון:
[יח] ואת־בעלת ואת־תמר תדמר במדבר בארץ:
[יט] ואת כל־ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת׀ חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו:
[כ] כל־העם הנותר מן־האמרי החתי הפרזי החוי והיבוסי אשר לא־מבני ישראל המה:
[כא] בניהם אשר נתרו אחריהם בארץ אשר לא־יכלו בני ישראל להחרימם ויעלם שלמה למס־עבד עד היום הזה:
[כב] ומבני ישראל לא־נתן שלמה עבד כי־הם אנשי המלחמה ועבדיו ושריו ושלישיו ושרי רכבו ופרשיו: ס
[כג] אלה׀ שרי הנצבים אשר על־המלאכה לשלמה חמשים וחמש מאות הרדים בעם העשים במלאכה:
[כד] אך בת־פרעה עלתה מעיר דוד אל־ביתה אשר בנה־לה אז בנה את־המלוא:
[כה] והעלה שלמה שלש פעמים בשנה עלות ושלמים על־המזבח אשר בנה ליהוה והקטיר אתו אשר לפני יהוה ושלם את־הבית:
[כו] ואני עשה המלך שלמה בעציון־גבר אשר את־אלות על־שפת ים־סוף בארץ אדום:
[כז] וישלח חירם באני את־עבדיו אנשי אניות ידעי הים עם עבדי שלמה:
[כח] ויבאו אופירה ויקחו משם זהב ארבע־מאות ועשרים ככר ויבאו אל־המלך שלמה: פ