פרק יב
[א] בן־שבע שנים יהואש במלכו: פ
[ב] בשנת־שבע ליהוא מלך יהואש וארבעים שנה מלך בירושלם ושם אמו צביה מבאר שבע:
[ג] ויעש יהואש הישר בעיני יהוה כל־ימיו אשר הורהו יהוידע הכהן:
[ד] רק הבמות לא־סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות:
[ה] ויאמר יהואש אל־הכהנים כל כסף הקדשים אשר־יובא בית־יהוה כסף עובר איש כסף נפשות ערכו כל־כסף אשר יעלה על לב־איש להביא בית יהוה:
[ו] יקחו להם הכהנים איש מאת מכרו והם יחזקו את־בדק הבית לכל אשר־ימצא שם בדק: פ
[ז] ויהי בשנת עשרים ושלש שנה למלך יהואש לא־חזקו הכהנים את־בדק הבית:
[ח] ויקרא המלך יהואש ליהוידע הכהן ולכהנים ויאמר אלהם מדוע אינכם מחזקים את־בדק הבית ועתה אל־תקחו־כסף מאת מכריכם כי־לבדק הבית תתנהו:
[ט] ויאתו הכהנים לבלתי קחת־כסף מאת העם ולבלתי חזק את־בדק הבית:
[י] ויקח יהוידע הכהן ארון אחד ויקב חר בדלתו ויתן אתו אצל המזבח בימין מימין בבוא־איש בית יהוה ונתנו־שמה הכהנים שמרי הסף את־כל־הכסף המובא בית־יהוה:
[יא] ויהי כראותם כי־רב הכסף בארון ויעל ספר המלך והכהן הגדול ויצרו וימנו את־הכסף הנמצא בית־יהוה:
[יב] ונתנו את־הכסף המתכן על־יד ידי עשי המלאכה הפקדים המפקדים בית יהוה ויוציאהו לחרשי העץ ולבנים העשים בית יהוה:
[יג] ולגדרים ולחצבי האבן ולקנות עצים ואבני מחצב לחזק את־בדק בית־יהוה ולכל אשר־יצא על־הבית לחזקה:
[יד] אך לא יעשה בית יהוה ספות כסף מזמרות מזרקות חצצרות כל־כלי זהב וכלי־כסף מן־הכסף המובא בית־יהוה:
[טו] כי־לעשי המלאכה יתנהו וחזקו־בו את־בית יהוה:
[טז] ולא יחשבו את־האנשים אשר יתנו את־הכסף על־ידם לתת לעשי המלאכה כי באמנה הם עשים:
[יז] כסף אשם וכסף חטאות לא יובא בית יהוה לכהנים יהיו: פ
[יח] אז יעלה חזאל מלך ארם וילחם על־גת וילכדה וישם חזאל פניו לעלות על־ירושלם:
[יט] ויקח יהואש מלך־יהודה את כל־הקדשים אשר־הקדישו יהושפט ויהורם ואחזיהו אבתיו מלכי יהודה ואת־קדשיו ואת כל־הזהב הנמצא באצרות בית־יהוה ובית המלך וישלח לחזאל מלך ארם ויעל מעל ירושלם:
[כ] ויתר דברי יואש וכל־אשר עשה הלוא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי יהודה:
[כא] ויקמו עבדיו ויקשרו־קשר ויכו את־יואש בית מלא הירד סלא:
[כב] ויוזכר בן־שמעת ויהוזבד בן־שמר ׀ עבדיו הכהו וימת ויקברו אתו עם־אבתיו בעיר דוד וימלך אמציה בנו תחתיו: פ