פרק יז
[א] בשנת שתים עשרה לאחז מלך יהודה מלך הושע בן־אלה בשמרון על־ישראל תשע שנים:
[ב] ויעש הרע בעיני יהוה רק לא כמלכי ישראל אשר היו לפניו:
[ג] עליו עלה שלמנאסר מלך אשור ויהי־לו הושע עבד וישב לו מנחה:
[ד] וימצא מלך־אשור בהושע קשר אשר שלח מלאכים אל־סוא מלך־מצרים ולא־העלה מנחה למלך אשור כשנה בשנה ויעצרהו מלך אשור ויאסרהו בית כלא:
[ה] ויעל מלך־אשור בכל־הארץ ויעל שמרון ויצר עליה שלש שנים:
[ו] בשנת התשעית להושע לכד מלך־אשור את־שמרון ויגל את־ישראל אשורה וישב אותם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי: פ
[ז] ויהי כי־חטאו בני־ישראל ליהוה אלהיהם המעלה אתם מארץ מצרים מתחת יד פרעה מלך־מצרים וייראו אלהים אחרים:
[ח] וילכו בחקות הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל ומלכי ישראל אשר עשו:
[ט] ויחפאו בני־ישראל דברים אשר לא־כן על־יהוה אלהיהם ויבנו להם במות בכל־עריהם ממגדל נוצרים עד־עיר מבצר:
[י] ויצבו להם מצבות ואשרים על כל־גבעה גבהה ותחת כל־עץ רענן:
[יא] ויקטרו־שם בכל־במות כגוים אשר־הגלה יהוה מפניהם ויעשו דברים רעים להכעיס את־יהוה:
[יב] ויעבדו הגללים אשר אמר יהוה להם לא תעשו את־הדבר הזה:
[יג] ויעד יהוה בישראל וביהודה ביד כל־נביאו נביאי כל־חזה לאמר שבו מדרכיכם הרעים ושמרו מצותי חקותי ככל־התורה אשר צויתי את־אבתיכם ואשר שלחתי אליכם ביד עבדי הנביאים:
[יד] ולא שמעו ויקשו את־ערפם כערף אבותם אשר לא האמינו ביהוה אלהיהם:
[טו] וימאסו את־חקיו ואת־בריתו אשר כרת את־אבותם ואת עדותיו אשר העיד בם וילכו אחרי ההבל ויהבלו ואחרי הגוים אשר סביבתם אשר צוה יהוה אתם לבלתי עשות כהם:
[טז] ויעזבו את־כל־מצות יהוה אלהיהם ויעשו להם מסכה שנים שני עגלים ויעשו אשירה וישתחוו לכל־צבא השמים ויעבדו את־הבעל:
[יז] ויעבירו את־בניהם ואת־בנותיהם באש ויקסמו קסמים וינחשו ויתמכרו לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו:
[יח] ויתאנף יהוה מאד בישראל ויסרם מעל פניו לא נשאר רק שבט יהודה לבדו:
[יט] גם־יהודה לא שמר את־מצות יהוה אלהיהם וילכו בחקות ישראל אשר עשו:
[כ] וימאס יהוה בכל־זרע ישראל ויענם ויתנם ביד־שסים עד אשר השליכם מפניו:
[כא] כי־קרע ישראל מעל בית דוד וימליכו את־ירבעם בן־נבט וידא וידח ירבעם את־ישראל מאחרי יהוה והחטיאם חטאה גדולה:
[כב] וילכו בני ישראל בכל־חטאות ירבעם אשר עשה לא־סרו ממנה:
[כג] עד אשר־הסיר יהוה את־ישראל מעל פניו כאשר דבר ביד כל־עבדיו הנביאים ויגל ישראל מעל אדמתו אשורה עד היום הזה: פ
[כד] ויבא מלך־אשור מבבל ומכותה ומעוא ומחמת וספרוים וישב בערי שמרון תחת בני ישראל וירשו את־שמרון וישבו בעריה:
[כה] ויהי בתחלת שבתם שם לא יראו את־יהוה וישלח יהוה בהם את־האריות ויהיו הרגים בהם:
[כו] ויאמרו למלך אשור לאמר הגוים אשר הגלית ותושב בערי שמרון לא ידעו את־משפט אלהי הארץ וישלח־בם את־האריות והנם ממיתים אותם כאשר אינם ידעים את־משפט אלהי הארץ:
[כז] ויצו מלך־אשור לאמר הליכו שמה אחד מהכהנים אשר הגליתם משם וילכו וישבו שם וירם את־משפט אלהי הארץ:
[כח] ויבא אחד מהכהנים אשר הגלו משמרון וישב בבית־אל ויהי מורה אתם איך ייראו את־יהוה:
[כט] ויהיו עשים גוי גוי אלהיו ויניחו׀ בבית הבמות אשר עשו השמרנים גוי גוי בעריהם אשר הם ישבים שם:
[ל] ואנשי בבל עשו את־סכות בנות ואנשי־כות עשו את־נרגל ואנשי חמת עשו את־אשימא:
[לא] והעוים עשו נבחז ואת־תרתק והספרוים שרפים את־בניהם באש לאדרמלך וענמלך אלה אלהי ספרים ספרוים:
[לב] ויהיו יראים את־יהוה ויעשו להם מקצותם כהני במות ויהיו עשים להם בבית הבמות:
[לג] את־יהוה היו יראים ואת־אלהיהם היו עבדים כמשפט הגוים אשר־הגלו אתם משם:
[לד] עד היום הזה הם עשים כמשפטים הראשנים אינם יראים את־יהוה ואינם עשים כחקתם וכמשפטם וכתורה וכמצוה אשר צוה יהוה את־בני יעקב אשר־שם שמו ישראל:
[לה] ויכרת יהוה אתם ברית ויצום לאמר לא תיראו אלהים אחרים ולא־תשתחוו להם ולא תעבדום ולא תזבחו להם:
[לו] כי אם־את־יהוה אשר העלה אתכם מארץ מצרים בכח גדול ובזרוע נטויה אתו תיראו ולו תשתחוו ולו תזבחו:
[לז] ואת־החקים ואת־המשפטים והתורה והמצוה אשר כתב לכם תשמרון לעשות כל־הימים ולא תיראו אלהים אחרים:
[לח] והברית אשר־כרתי אתכם לא תשכחו ולא תיראו אלהים אחרים:
[לט] כי אם־את־יהוה אלהיכם תיראו והוא יציל אתכם מיד כל־איביכם:
[מ] ולא שמעו כי אם־כמשפטם הראשון הם עשים:
[מא] ויהיו׀ הגוים האלה יראים את־יהוה ואת־פסיליהם היו עבדים גם־בניהם׀ ובני בניהם כאשר עשו אבתם הם עשים עד היום הזה: פ