פרק י
[א] הוי החקקים חקקי־און ומכתבים עמל כתבו:
[ב] להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת־יתומים יבזו:
[ג] ומה־תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על־מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם:
[ד] בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה: פ
[ה] הוי אשור שבט אפי ומטה־הוא בידם זעמי:
[ו] בגוי חנף אשלחנו ועל־עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז ולשימו ולשומו מרמס כחמר חוצות:
[ז] והוא לא־כן ידמה ולבבו לא־כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט:
[ח] כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים:
[ט] הלא ככרכמיש כלנו אם־לא כארפד חמת אם־לא כדמשק שמרון:
[י] כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון:
[יא] הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה: פ
[יב] והיה כי־יבצע אדני את־כל־מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על־פרי־גדל לבב מלך־אשור ועל־תפארת רום עיניו:
[יג] כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר׀ גבולת עמים ועתידתיהם ועתודתיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים:
[יד] ותמצא כקן ׀ ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל־הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף:
[טו] היתפאר הגרזן על החצב בו אם־יתגדל המשור על־מניפו כהניף שבט ואת־מרימיו כהרים מטה לא־עץ: פ
[טז] לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש:
[יז] והיה אור־ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד:
[יח] וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד־בשר יכלה והיה כמסס נסס:
[יט] ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם: ס
[כ] והיה׀ ביום ההוא לא־יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית־יעקב להשען על־מכהו ונשען על־יהוה קדוש ישראל באמת:
[כא] שאר ישוב שאר יעקב אל־אל גבור:
[כב] כי אם־יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה:
[כג] כי כלה ונחרצה אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל־הארץ: פ
[כד] לכן כה־אמר אדני יהוה צבאות אל־תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא־עליך בדרך מצרים:
[כה] כי־עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על־תבליתם:
[כו] ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על־הים ונשאו בדרך מצרים:
[כז] והיה׀ ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני־שמן:
[כח] בא על־עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו:
[כט] עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה:
[ל] צהלי קולך בת־גלים הקשיבי לישה עניה ענתות:
[לא] נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו:
[לב] עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית־בת־ציון גבעת ירושלם: פ
[לג] הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו:
[לד] ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול: ס