פרק יג
[א] משא בבל אשר חזה ישעיהו בן־אמוץ:
[ב] על הר־נשפה שאו־נס הרימו קול להם הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים:
[ג] אני צויתי למקדשי גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי:
[ד] קול המון בהרים דמות עם־רב קול שאון ממלכות גוים נאספים יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה:
[ה] באים מארץ מרחק מקצה השמים יהוה וכלי זעמו לחבל כל־הארץ: ס
[ו] הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא:
[ז] על־כן כל־ידים תרפינה וכל־לבב אנוש ימס:
[ח] ונבהלו׀ צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל־רעהו יתמהו פני להבים פניהם:
[ט] הנה יום־יהוה בא אכזרי ועברה וחרון אף לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה:
[י] כי־כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא־יגיה אורו:
[יא] ופקדתי על־תבל רעה ועל־רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל:
[יב] אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר:
[יג] על־כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו:
[יד] והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ איש אל־עמו יפנו ואיש אל־ארצו ינוסו:
[טו] כל־הנמצא ידקר וכל־הנספה יפול בחרב:
[טז] ועלליהם ירטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם תשגלנה תשכבנה:
[יז] הנני מעיר עליהם את־מדי אשר־כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו־בו:
[יח] וקשתות נערים תרטשנה ופרי־בטן לא ירחמו על־בנים לא־תחוס עינם:
[יט] והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את־סדם ואת־עמרה:
[כ] לא־תשב לנצח ולא תשכן עד־דור ודור ולא־יהל שם ערבי ורעים לא־ירבצו שם:
[כא] ורבצו־שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו־שם:
[כב] וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו: