פרק יח
[א] הוי ארץ צלצל כנפים אשר מעבר לנהרי־כוש:
[ב] השלח בים צירים ובכלי־גמא על־פני־מים לכו׀ מלאכים קלים אל־גוי ממשך ומורט אל־עם נורא מן־הוא והלאה גוי קו־קו ומבוסה אשר־בזאו נהרים ארצו:
[ג] כל־ישבי תבל ושכני ארץ כנשא־נס הרים תראו וכתקע שופר תשמעו: ס
[ד] כי כה אמר יהוה אלי אשקוטה ואביטה במכוני כחם צח עלי־אור כעב טל בחם קציר:
[ה] כי־לפני קציר כתם־פרח ובסר גמל יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות ואת־הנטישות הסיר התז:
[ו] יעזבו יחדו לעיט הרים ולבהמת הארץ וקץ עליו העיט וכל־בהמת הארץ עליו תחרף: ס
[ז] בעת ההיא יובל־שי ליהוה צבאות עם ממשך ומורט ומעם נורא מן־הוא והלאה גוי׀ קו־קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו אל־מקום שם־יהוה צבאות הר־ציון: פ