פרק כג
[א] משא צר הילילו׀ אניות תרשיש כי־שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה־למו:
[ב] דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך:
[ג] ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים:
[ד] בושי צידון כי־אמר ים מעוז הים לאמר לא־חלתי ולא־ילדתי ולא גדלתי בחורים רוממתי בתולות:
[ה] כאשר־שמע למצרים יחילו כשמע צר:
[ו] עברו תרשישה הילילו ישבי אי:
[ז] הזאת לכם עליזה מימי־קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור:
[ח] מי יעץ זאת על־צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי־ארץ:
[ט] יהוה צבאות יעצה לחלל גאון כל־צבי להקל כל־נכבדי־ארץ:
[י] עברי ארצך כיאר בת־תרשיש אין מזח עוד:
[יא] ידו נטה על־הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל־כנען לשמד מעזניה:
[יב] ויאמר לא־תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת־צידון כתיים כתים קומי עברי גם־שם לא־ינוח לך:
[יג] הן׀ ארץ כשדים זה העם לא היה אשור יסדה לציים הקימו בחיניו בחוניו עוררו ארמנותיה שמה למפלה:
[יד] הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן: ס
[טו] והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה:
[טז] קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי־שיר למען תזכרי:
[יז] והיה מקץ׀ שבעים שנה יפקד יהוה את־צר ושבה לאתננה וזנתה את־כל־ממלכות הארץ על־פני האדמה:
[יח] והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק: פ