פרק כו
[א] ביום ההוא יושר השיר־הזה בארץ יהודה עיר עז־לנו ישועה ישית חומות וחל:
[ב] פתחו שערים ויבא גוי־צדיק שמר אמנים:
[ג] יצר סמוך תצר שלום ׀ שלום כי בך בטוח:
[ד] בטחו ביהוה עדי־עד כי ביה יהוה צור עולמים:
[ה] כי השח ישבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד־ארץ יגיענה עד־עפר:
[ו] תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים:
[ז] ארח לצדיק מישרים ישר מעגל צדיק תפלס:
[ח] אף ארח משפטיך יהוה קוינוך לשמך ולזכרך תאות־נפש:
[ט] נפשי אויתך בלילה אף־רוחי בקרבי אשחרך כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו ישבי תבל:
[י] יחן רשע בל־למד צדק בארץ נכחות יעול ובל־יראה גאות יהוה: פ
[יא] יהוה רמה ידך בל־יחזיון יחזו ויבשו קנאת־עם אף־אש צריך תאכלם: ס
[יב] יהוה תשפת שלום לנו כי גם כל־מעשינו פעלת לנו: ס
[יג] יהוה אלהינו בעלונו אדנים זולתך לבד־בך נזכיר שמך:
[יד] מתים בל־יחיו רפאים בל־יקמו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל־זכר למו:
[טו] יספת לגוי יהוה יספת לגוי נכבדת רחקת כל־קצוי־ארץ: פ
[טז] יהוה בצר פקדוך צקון לחש מוסרך למו:
[יז] כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה כן היינו מפניך יהוה:
[יח] הרינו חלנו כמו ילדנו רוח ישועת בל־נעשה ארץ ובל־יפלו ישבי תבל:
[יט] יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל: פ
[כ] לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך דלתך בעדך חבי כמעט־רגע עד־יעבור־יעבר־זעם:
[כא] כי־הנה יהוה יצא ממקומו לפקד עון ישב־הארץ עליו וגלתה הארץ את־דמיה ולא־תכסה עוד על־הרוגיה: פ