פרק כז
[א] ביום ההוא יפקד יהוה בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לויתן נחש ברח ועל לויתן נחש עקלתון והרג את־התנין אשר בים: ס
[ב] ביום ההוא כרם חמר ענו־לה:
[ג] אני יהוה נצרה לרגעים אשקנה פן יפקד עליה לילה ויום אצרנה:
[ד] חמה אין לי מי־יתנני שמיר שית במלחמה אפשעה בה אציתנה יחד:
[ה] או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה־לי:
[ו] הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני־תבל תנובה: פ
[ז] הכמכת מכהו הכהו אם־כהרג הרגיו הרג:
[ח] בסאסאה בשלחה תריבנה הגה ברוחו הקשה ביום קדים:
[ט] לכן בזאת יכפר עון־יעקב וזה כל־פרי הסר חטאתו בשומו׀ כל־אבני מזבח כאבני־גר מנפצות לא־יקמו אשרים וחמנים:
[י] כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה:
[יא] ביבש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה כי לא עם־בינות הוא על־כן לא־ירחמנו עשהו ויצרו לא יחננו: פ
[יב] והיה ביום ההוא יחבט יהוה משבלת הנהר עד־נחל מצרים ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל: פ
[יג] והיה׀ ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו ליהוה בהר הקדש בירושלם: פ