פרק ג
[א] כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען־לחם וכל משען־מים:
[ב] גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן:
[ג] שר־חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש:
[ד] ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו־בם:
[ה] ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד:
[ו] כי־יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה־לנו והמכשלה הזאת תחת ידך:
[ז] ישא ביום ההוא ׀ לאמר לא־אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם:
[ח] כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי־לשונם ומעלליהם אל־יהוה למרות עני כבודו:
[ט] הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי־גמלו להם רעה:
[י] אמרו צדיק כי־טוב כי־פרי מעלליהם יאכלו:
[יא] אוי לרשע רע כי־גמול ידיו יעשה לו:
[יב] עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו: פ
[יג] נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים:
[יד] יהוה במשפט יבוא עם־זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם:
[טו] מלכם מה־לכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם־אדני יהוה צבאות: ס
[טז] ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות נטויות גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה:
[יז] ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה: ס
[יח] ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים והשהרנים:
[יט] הנטפות והשירות והרעלות:
[כ] הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים:
[כא] הטבעות ונזמי האף:
[כב] המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים:
[כג] והגלינים והסדינים והצניפות והרדידים:
[כד] והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי־תחת יפי:
[כה] מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה:
[כו] ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב: