פרק לח
[א] בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן־אמוץ הנביא ויאמר אליו כה־אמר יהוה צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה:
[ב] ויסב חזקיהו פניו אל־הקיר ויתפלל אל־יהוה:
[ג] ויאמר אנה יהוה זכר־נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול: ס
[ד] ויהי דבר־יהוה אל־ישעיהו לאמר:
[ה] הלוך ואמרת אל־חזקיהו כה־אמר יהוה אלהי דוד אביך שמעתי את־תפלתך ראיתי את־דמעתך הנני יוסף על־ימיך חמש עשרה שנה:
[ו] ומכף מלך־אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על־העיר הזאת:
[ז] וזה־לך האות מאת יהוה אשר יעשה יהוה את־הדבר הזה אשר דבר:
[ח] הנני משיב את־צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחרנית עשר מעלות ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה: ס
[ט] מכתב לחזקיהו מלך־יהודה בחלתו ויחי מחליו:
[י] אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי:
[יא] אמרתי לא־אראה יה יה בארץ החיים לא־אביט אדם עוד עם־יושבי חדל:
[יב] דורי נסע ונגלה מני כאהל רעי קפדתי כארג חיי מדלה יבצעני מיום עד־לילה תשלימני:
[יג] שויתי עד־בקר כארי כן ישבר כל־עצמותי מיום עד־לילה תשלימני:
[יד] כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה דלו עיני למרום אדני עשקה־לי ערבני:
[טו] מה־אדבר ואמר־לי והוא עשה אדדה כל־שנותי על־מר נפשי:
[טז] אדני עליהם יחיו ולכל־בהן חיי רוחי ותחלימני והחיני:
[יז] הנה לשלום מר־לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי כי השלכת אחרי גוך כל־חטאי:
[יח] כי לא שאול תודך מות יהללך לא־ישברו יורדי־בור אל־אמתך:
[יט] חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע אל־אמתך:
[כ] יהוה להושיעני ונגנותי ננגן כל־ימי חיינו על־בית יהוה:
[כא] ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על־השחין ויחי:
[כב] ויאמר חזקיהו מה אות כי אעלה בית יהוה: ס