פרק ד
[א]
וְהֶחֱזִיקוּ֩
שֶׁ֨בַע
נָשִׁ֜ים
בְּאִ֣ישׁ
אֶחָ֗ד
בַּיּ֤וֹם
הַהוּא֙
לֵאמֹ֔ר
לַחְמֵ֣נוּ
נֹאכֵ֔ל
וְשִׂמְלָתֵ֖נוּ
נִלְבָּ֑שׁ
רַ֗ק
יִקָּרֵ֤א
שִׁמְךָ֙
עָלֵ֔ינוּ
אֱסֹ֖ף
חֶרְפָּתֵֽנוּ:
ס
[ב]
בַּיּ֣וֹם
הַה֗וּא
יִֽהְיֶה֙
צֶ֣מַח
יְהוָ֔ה
לִצְבִ֖י
וּלְכָב֑וֹד
וּפְרִ֤י
הָאָ֙רֶץ֙
לְגָא֣וֹן
וּלְתִפְאֶ֔רֶת
לִפְלֵיטַ֖ת
יִשְׂרָאֵֽל:
[ג]
וְהָיָ֣ה׀
הַנִּשְׁאָ֣ר
בְּצִיּ֗וֹן
וְהַנּוֹתָר֙
בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם
קָד֖וֹשׁ
יֵאָ֣מֶר
ל֑וֹ
כָּל־הַכָּת֥וּב
לַחַיִּ֖ים
בִּירוּשָׁלִָֽם:
[ד]
אִ֣ם׀
רָחַ֣ץ
אֲדנָ֗י
אֵ֚ת
צֹאַ֣ת
בְּנוֹת־צִיּ֔וֹן
וְאֶת־דְּמֵ֥י
יְרוּשָׁלִַ֖ם
יָדִ֣יחַ
מִקִּרְבָּ֑הּ
בְּר֥וּחַ
מִשְׁפָּ֖ט
וּבְר֥וּחַ
בָּעֵֽר:
[ה]
וּבָרָ֣א
יְהוָ֡ה
עַל֩
כָּל־מְכ֨וֹן
הַר־צִיּ֜וֹן
וְעַל־מִקְרָאֶ֗הָ
עָנָ֤ן
׀
יוֹמָם֙
וְעָשָׁ֔ן
וְנֹ֛גַהּ
אֵ֥שׁ
לֶהָבָ֖ה
לָ֑יְלָה
כִּ֥י
עַל־כָּל־כָּב֖וֹד
חֻפָּֽה:
[ו]
וְסֻכָּ֛ה
תִּהְיֶ֥ה
לְצֵל־יוֹמָ֖ם
מֵחֹ֑רֶב
וּלְמַחְסֶה֙
וּלְמִסְתּ֔וֹר
מִזֶּ֖רֶם
וּמִמָּטָֽר:
פ