פרק מ
[א] נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם:
[ב] דברו על־לב ירושלם וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד יהוה כפלים בכל־חטאתיה: ס
[ג] קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסלה לאלהינו:
[ד] כל־גיא ינשא וכל־הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה:
[ה] ונגלה כבוד יהוה וראו כל־בשר יחדו כי פי יהוה דבר: פ
[ו] קול אמר קרא ואמר מה אקרא כל־הבשר חציר וכל־חסדו כציץ השדה:
[ז] יבש חציר נבל־ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן חציר העם:
[ח] יבש חציר נבל ציץ ודבר־אלהינו יקום לעולם: ס
[ט] על הר־גבה עלי־לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלם הרימי אל־תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלהיכם:
[י] הנה אדני יהוה בחזק יבוא וזרעו משלה לו הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו:
[יא] כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל: ס
[יב] מי־מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים:
[יג] מי־תכן את־רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו:
[יד] את־מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו:
[טו] הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו הן איים כדק יטול:
[טז] ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה: פ
[יז] כל־הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו־לו:
[יח] ואל־מי תדמיון אל ומה־דמות תערכו לו:
[יט] הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף:
[כ] המסכן תרומה עץ לא־ירקב יבחר חרש חכם יבקש־לו להכין פסל לא ימוט: ס
[כא] הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הגד מראש לכם הלוא הבינותם מוסדות הארץ:
[כב] הישב על־חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת:
[כג] הנותן רוזנים לאין שפטי ארץ כתהו עשה:
[כד] אף בל־נטעו אף בל־זרעו אף בל־שרש בארץ גזעם וגם־נשף בהם ויבשו וסערה כקש תשאם: ס
[כה] ואל־מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש:
[כו] שאו־מרום עיניכם וראו מי־ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר: ס
[כז] למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מיהוה ומאלהי משפטי יעבור:
[כח] הלוא ידעת אם־לא שמעת אלהי עולם ׀ יהוה בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו:
[כט] נתן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה:
[ל] ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו:
[לא] וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו: ס