פרק מא
[א] החרישו אלי איים ולאמים יחליפו כח יגשו אז ידברו יחדו למשפט נקרבה:
[ב] מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו:
[ג] ירדפם יעבור שלום ארח ברגליו לא יבוא:
[ד] מי־פעל ועשה קרא הדרות מראש אני יהוה ראשון ואת־אחרנים אני־הוא:
[ה] ראו איים ויראו קצות הארץ יחרדו קרבו ויאתיון:
[ו] איש את־רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק:
[ז] ויחזק חרש את־צרף מחליק פטיש את־הולם פעם אמר לדבק טוב הוא ויחזקהו במסמרים לא ימוט: ס
[ח] ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אהבי:
[ט] אשר החזקתיך מקצות הארץ ומאציליה קראתיך ואמר לך עבדי־אתה בחרתיך ולא מאסתיך:
[י] אל־תירא כי עמך־אני אל־תשתע כי־אני אלהיך אמצתיך אף־עזרתיך אף־תמכתיך בימין צדקי:
[יא] הן יבשו ויכלמו כל הנחרים בך יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך:
[יב] תבקשם ולא תמצאם אנשי מצתך יהיו כאין וכאפס אנשי מלחמתך:
[יג] כי אני יהוה אלהיך מחזיק ימינך האמר לך אל־תירא אני עזרתיך: ס
[יד] אל־תיראי תולעת יעקב מתי ישראל אני עזרתיך נאם־יהוה וגאלך קדוש ישראל:
[טו] הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים:
[טז] תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל ביהוה בקדוש ישראל תתהלל: ס
[יז] העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם:
[יח] אפתח על־שפיים נהרות ובתוך בקעות מעינות אשים מדבר לאגם־מים וארץ ציה למוצאי מים:
[יט] אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו:
[כ] למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדו כי יד־יהוה עשתה זאת וקדוש ישראל בראה: פ
[כא] קרבו ריבכם יאמר יהוה הגישו עצמותיכם יאמר מלך יעקב:
[כב] יגישו ויגידו לנו את אשר תקרינה הראשנות׀ מה הנה הגידו ונשימה לבנו ונדעה אחריתן או הבאות השמיענו:
[כג] הגידו האתיות לאחור ונדעה כי אלהים אתם אף־תיטיבו ותרעו ונשתעה ונרא ונראה יחדו:
[כד] הן־אתם מאין ופעלכם מאפע תועבה יבחר בכם: פ
[כה] העירותי מצפון ויאת ממזרח־שמש יקרא בשמי ויבא סגנים כמו־חמר וכמו יוצר ירמס־טיט:
[כו] מי־הגיד מראש ונדעה ומלפנים ונאמר צדיק אף אין־מגיד אף אין משמיע אף אין־שמע אמריכם:
[כז] ראשון לציון הנה הנם ולירושלם מבשר אתן:
[כח] וארא ואין איש ומאלה ואין יועץ ואשאלם וישיבו דבר:
[כט] הן כלם און אפס מעשיהם רוח ותהו נסכיהם: פ