פרק מב
[א] הן עבדי אתמך־בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא:
[ב] לא יצעק ולא ישא ולא־ישמיע בחוץ קולו:
[ג] קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט:
[ד] לא יכהה ולא ירוץ עד־ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחלו: פ
[ה] כה־אמר האל ׀ יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה:
[ו] אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם לאור גוים:
[ז] לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך:
[ח] אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא־אתן ותהלתי לפסילים:
[ט] הראשנות הנה־באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם: פ
[י] שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו איים וישביהם:
[יא] ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו:
[יב] ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו:
[יג] יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף־יצריח על־איביו יתגבר: ס
[יד] החשיתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד:
[טו] אחריב הרים וגבעות וכל־עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש:
[טז] והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא־ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים:
[יז] נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו: פ
[יח] החרשים שמעו והעורים הביטו לראות:
[יט] מי עור כי אם־עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה:
[כ] ראית ראות רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע:
[כא] יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר:
[כב] והוא עם־בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין־אמר השב:
[כג] מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור:
[כד] מי־נתן למשוסה למשיסה יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאנו לו ולא־אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו:
[כה] וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער־בו ולא־ישים על־לב: