פרק מח
[א] שמעו־זאת בית־יעקב הנקראים בשם ישראל וממי יהודה יצאו הנשבעים׀ בשם יהוה ובאלהי ישראל יזכירו לא באמת ולא בצדקה:
[ב] כי־מעיר הקדש נקראו ועל־אלהי ישראל נסמכו יהוה צבאות שמו: ס
[ג] הראשנות מאז הגדתי ומפי יצאו ואשמיעם פתאם עשיתי ותבאנה:
[ד] מדעתי כי קשה אתה וגיד ברזל ערפך ומצחך נחושה:
[ה] ואגיד לך מאז בטרם תבוא השמעתיך פן־תאמר עצבי עשם ופסלי ונסכי צום:
[ו] שמעת חזה כלה ואתם הלוא תגידו השמעתיך חדשות מעתה ונצרות ולא ידעתם:
[ז] עתה נבראו ולא מאז ולפני־יום ולא שמעתם פן־תאמר הנה ידעתין:
[ח] גם לא־שמעת גם לא ידעת גם מאז לא־פתחה אזנך כי ידעתי בגוד תבגוד ופשע מבטן קרא לך:
[ט] למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם־לך לבלתי הכריתך:
[י] הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עני:
[יא] למעני למעני אעשה כי איך יחל וכבודי לאחר לא־אתן: פ
[יב] שמע אלי יעקב וישראל מקראי אני־הוא אני ראשון אף אני אחרון:
[יג] אף־ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קרא אני אליהם יעמדו יחדו:
[יד] הקבצו כלכם ושמעו מי בהם הגיד את־אלה יהוה אהבו יעשה חפצו בבבל וזרעו כשדים:
[טו] אני אני דברתי אף־קראתיו הבאתיו והצליח דרכו:
[טז] קרבו אלי שמעו־זאת לא מראש בסתר דברתי מעת היותה שם אני ועתה אדני יהוה שלחני ורוחו: פ
[יז] כה־אמר יהוה גאלך קדוש ישראל אני יהוה אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך:
[יח] לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים:
[יט] ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעתיו לא־יכרת ולא־ישמד שמו מלפני: ס
[כ] צאו מבבל ברחו מכשדים בקול רנה הגידו השמיעו זאת הוציאוה עד־קצה הארץ אמרו גאל יהוה עבדו יעקב:
[כא] ולא צמאו בחרבות הוליכם מים מצור הזיל למו ויבקע־צור ויזבו מים:
[כב] אין שלום אמר יהוה לרשעים: פ