פרק נ
[א] כה׀ אמר יהוה אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה או מי מנושי אשר־מכרתי אתכם לו הן בעונתיכם נמכרתם ובפשעיכם שלחה אמכם:
[ב] מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה הקצור קצרה ידי מפדות ואם־אין־בי כח להציל הן בגערתי אחריב ים אשים נהרות מדבר תבאש דגתם מאין מים ותמת בצמא:
[ג] אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם: פ
[ד] אדני יהוה נתן לי לשון למודים לדעת לעות את־יעף דבר יעיר׀ בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמע כלמודים:
[ה] אדני יהוה פתח־לי אזן ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגתי:
[ו] גוי נתתי למכים ולחיי למרטים פני לא הסתרתי מכלמות ורק:
[ז] ואדני יהוה יעזר־לי על־כן לא נכלמתי על־כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי־לא אבוש:
[ח] קרוב מצדיקי מי־יריב אתי נעמדה יחד מי־בעל משפטי יגש אלי:
[ט] הן אדני יהוה יעזר־לי מי־הוא ירשיעני הן כלם כבגד יבלו עש יאכלם: ס
[י] מי בכם ירא יהוה שמע בקול עבדו אשר׀ הלך חשכים ואין נגה לו יבטח בשם יהוה וישען באלהיו: ס
[יא] הן כלכם קדחי אש מאזרי זיקות לכו׀ באור אשכם ובזיקות בערתם מידי היתה־זאת לכם למעצבה תשכבון: ס