פרק נא
[א] שמעו אלי רדפי צדק מבקשי יהוה הביטו אל־צור חצבתם ואל־מקבת בור נקרתם:
[ב] הביטו אל־אברהם אביכם ואל־שרה תחוללכם כי־אחד קראתיו ואברכהו וארבהו:
[ג] כי־נחם יהוה ציון נחם כל־חרבתיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן־יהוה ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה: ס
[ד] הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו כי תורה מאתי תצא ומשפטי לאור עמים ארגיע:
[ה] קרוב צדקי יצא ישעי וזרעי עמים ישפטו אלי איים יקוו ואל־זרעי ייחלון:
[ו] שאו לשמים עיניכם והביטו אל־הארץ מתחת כי־שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה וישביה כמו־כן ימותון וישועתי לעולם תהיה וצדקתי לא תחת: פ
[ז] שמעו אלי ידעי צדק עם תורתי בלבם אל־תיראו חרפת אנוש ומגדפתם אל־תחתו:
[ח] כי כבגד יאכלם עש וכצמר יאכלם סס וצדקתי לעולם תהיה וישועתי לדור דורים: ס
[ט] עורי עורי לבשי־עז זרוע יהוה עורי כימי קדם דרות עולמים הלוא את־היא המחצבת רהב מחוללת תנין:
[י] הלוא את־היא המחרבת ים מי תהום רבה השמה מעמקי־ים דרך לעבר גאולים:
[יא] ופדויי יהוה ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על־ראשם ששון ושמחה ישיגון נסו יגון ואנחה: ס
[יב] אנכי אנכי הוא מנחמכם מי־את ותיראי מאנוש ימות ומבן־אדם חציר ינתן:
[יג] ותשכח יהוה עשך נוטה שמים ויסד ארץ ותפחד תמיד כל־היום מפני חמת המציק כאשר כונן להשחית ואיה חמת המציק:
[יד] מהר צעה להפתח ולא־ימות לשחת ולא יחסר לחמו:
[טו] ואנכי יהוה אלהיך רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו:
[טז] ואשם דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטע שמים וליסד ארץ ולאמר לציון עמי־אתה: ס
[יז] התעוררי התעוררי קומי ירושלם אשר שתית מיד יהוה את־כוס חמתו את־קבעת כוס התרעלה שתית מצית:
[יח] אין־מנהל לה מכל־בנים ילדה ואין מחזיק בידה מכל־בנים גדלה:
[יט] שתים הנה קראתיך מי ינוד לך השד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך:
[כ] בניך עלפו שכבו בראש כל־חוצות כתוא מכמר המלאים חמת־יהוה גערת אלהיך:
[כא] לכן שמעי־נא זאת עניה ושכרת ולא מיין: פ
[כב] כה־אמר אדניך יהוה ואלהיך יריב עמו הנה לקחתי מידך את־כוס התרעלה את־קבעת כוס חמתי לא־תוסיפי לשתותה עוד:
[כג] ושמתיה ביד־מוגיך אשר־אמרו לנפשך שחי ונעברה ותשימי כארץ גוך וכחוץ לעברים: פ