פרק נז
[א] הצדיק אבד ואין איש שם על־לב ואנשי־חסד נאספים באין מבין כי־מפני הרעה נאסף הצדיק:
[ב] יבוא שלום ינוחו על־משכבותם הלך נכחו: ס
[ג] ואתם קרבו־הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה:
[ד] על־מי תתענגו על־מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא־אתם ילדי־פשע זרע שקר:
[ה] הנחמים באלים תחת כל־עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים:
[ו] בחלקי־נחל חלקך הם הם גורלך גם־להם שפכת נסך העלית מנחה העל אלה אנחם:
[ז] על הר־גבה ונשא שמת משכבך גם־שם עלית לזבח זבח:
[ח] ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת־לך מהם אהבת משכבם יד חזית:
[ט] ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד־מרחק ותשפילי עד־שאול:
[י] ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על־כן לא חלית:
[יא] ואת־מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא־שמת על־לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי:
[יב] אני אגיד צדקתך ואת־מעשיך ולא יועילוך:
[יג] בזעקך יצילך קבוציך ואת־כלם ישא־רוח יקח־הבל והחוסה בי ינחל־ארץ ויירש הר־קדשי:
[יד] ואמר סלו־סלו פנו־דרך הרימו מכשול מדרך עמי: ס
[טו] כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת־דכא ושפל־רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים:
[טז] כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי־רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי:
[יז] בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו:
[יח] דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו:
[יט] בורא נוב ניב שפתים שלום ׀ שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה ורפאתיו:
[כ] והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט:
[כא] אין שלום אמר אלהי לרשעים: פ