פרק סג
[א] מי־זה׀ בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע:
[ב] מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת:
[ג] פורה׀ דרכתי לבדי ומעמים אין־איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על־בגדי וכל־מלבושי אגאלתי:
[ד] כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה:
[ה] ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע־לי זרעי וחמתי היא סמכתני:
[ו] ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם: ס
[ז] חסדי יהוה ׀ אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשר־גמלנו יהוה ורב־טוב לבית ישראל אשר־גמלם כרחמיו וכרב חסדיו:
[ח] ויאמר אך־עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע:
[ט] בכל־צרתם׀ לא לו צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל־ימי עולם:
[י] והמה מרו ועצבו את־רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם־בם:
[יא] ויזכר ימי־עולם משה עמו איה׀ המעלם מים את רעי צאנו איה השם בקרבו את־רוח קדשו:
[יב] מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם:
[יג] מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו:
[יד] כבהמה בבקעה תרד רוח יהוה תניחנו כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת:
[טו] הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו:
[טז] כי־אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך:
[יז] למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך:
[יח] למצער ירשו עם־קדשך צרינו בוססו מקדשך:
[יט] היינו מעולם לא־משלת בם לא־נקרא שמך עליהם לוא־קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו: