פרק סד
[א] כקדח אש המסים מים תבעה־אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו:
[ב] בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו: ס
[ג] ומעולם לא־שמעו לא האזינו עין לא־ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה־לו:
[ד] פגעת את־שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך הן־אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע:
[ה] ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל־צדקתינו ונבל כעלה כלנו ועוננו כרוח ישאנו:
[ו] ואין־קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי־הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד־עוננו:
[ז] ועתה יהוה אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו:
[ח] אל־תקצף יהוה עד־מאד ואל־לעד תזכר עון הן הבט־נא עמך כלנו:
[ט] ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה:
[י] בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל־מחמדינו היה לחרבה:
[יא] העל־אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו עד־מאד: פ