פרק סה
[א] נדרשתי ללוא שאלו נמצאתי ללא בקשני אמרתי הנני הנני אל־גוי לא־קרא בשמי:
[ב] פרשתי ידי כל־היום אל־עם סורר ההלכים הדרך לא־טוב אחר מחשבתיהם:
[ג] העם המכעסים אתי על־פני תמיד זבחים בגנות ומקטרים על־הלבנים:
[ד] הישבים בקברים ובנצורים ילינו האכלים בשר החזיר ופרק ומרק פגלים כליהם:
[ה] האמרים קרב אליך אל־תגש־בי כי קדשתיך אלה עשן באפי אש יקדת כל־היום:
[ו] הנה כתובה לפני לא אחשה כי אם־שלמתי ושלמתי על־חיקם:
[ז] עונתיכם ועונת אבותיכם יחדו אמר יהוה אשר קטרו על־ההרים ועל־הגבעות חרפוני ומדתי פעלתם ראשנה על־אל־חיקם: ס
[ח] כה׀ אמר יהוה כאשר ימצא התירוש באשכול ואמר אל־תשחיתהו כי ברכה בו כן אעשה למען עבדי לבלתי השחית הכל:
[ט] והוצאתי מיעקב זרע ומיהודה יורש הרי וירשוה בחירי ועבדי ישכנו־שמה:
[י] והיה השרון לנוה־צאן ועמק עכור לרבץ בקר לעמי אשר דרשוני:
[יא] ואתם עזבי יהוה השכחים את־הר קדשי הערכים לגד שלחן והממלאים למני ממסך:
[יב] ומניתי אתכם לחרב וכלכם לטבח תכרעו יען קראתי ולא עניתם דברתי ולא שמעתם ותעשו הרע בעיני ובאשר לא־חפצתי בחרתם: פ
[יג] לכן כה־אמר׀ אדני יהוה הנה עבדי ׀ יאכלו ואתם תרעבו הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו הנה עבדי ישמחו ואתם תבשו:
[יד] הנה עבדי ירנו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב ומשבר רוח תילילו:
[טו] והנחתם שמכם לשבועה לבחירי והמיתך אדני יהוה ולעבדיו יקרא שם אחר:
[טז] אשר המתברך בארץ יתברך באלהי אמן והנשבע בארץ ישבע באלהי אמן כי נשכחו הצרות הראשנות וכי נסתרו מעיני:
[יז] כי־הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה ולא תזכרנה הראשנות ולא תעלינה על־לב:
[יח] כי־אם־שישו וגילו עדי־עד אשר אני בורא כי הנני בורא את־ירושלם גילה ועמה משוש:
[יט] וגלתי בירושלם וששתי בעמי ולא־ישמע בה עוד קול בכי וקול זעקה:
[כ] לא־יהיה משם עוד עול ימים וזקן אשר לא־ימלא את־ימיו כי הנער בן־מאה שנה ימות והחוטא בן־מאה שנה יקלל:
[כא] ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פרים:
[כב] לא יבנו ואחר ישב לא יטעו ואחר יאכל כי־כימי העץ ימי עמי ומעשה ידיהם יבלו בחירי:
[כג] לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה כי זרע ברוכי יהוה המה וצאצאיהם אתם:
[כד] והיה טרם־יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע:
[כה] זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל־תבן ונחש עפר לחמו לא־ירעו ולא־ישחיתו בכל־הר קדשי אמר יהוה: ס