פרק ב
[א] ויהי דבר־יהוה אלי לאמר:
[ב] הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה:
[ג] קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל־אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם־יהוה: פ
[ד] שמעו דבר־יהוה בית יעקב וכל־משפחות בית ישראל:
[ה] כה׀ אמר יהוה מה־מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו:
[ו] ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא־עבר בה איש ולא־ישב אדם שם:
[ז] ואביא אתכם אל־ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את־ארצי ונחלתי שמתם לתועבה:
[ח] הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנבאים נבאו בבעל ואחרי לא־יועלו הלכו:
[ט] לכן עד אריב אתכם נאם־יהוה ואת־בני בניכם אריב:
[י] כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת:
[יא] ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל:
[יב] שמו שמים על־זאת ושערו חרבו מאד נאם־יהוה:
[יג] כי־שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור׀ מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא־יכלו המים:
[יד] העבד ישראל אם־יליד בית הוא מדוע היה לבז:
[טו] עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה נצתו מבלי ישב:
[טז] גם־בני־נף ותחפנס ותחפנחס ירעוך קדקד:
[יז] הלוא־זאת תעשה־לך עזבך את־יהוה אלהיך בעת מולכך בדרך:
[יח] ועתה מה־לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה־לך לדרך אשור לשתות מי נהר:
[יט] תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי־רע ומר עזבך את־יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם־אדני יהוה צבאות:
[כ] כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרותיך ותאמרי לא אעבוד אעבור כי על־כל־גבעה גבהה ותחת כל־עץ רענן את צעה זנה:
[כא] ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה:
[כב] כי אם־תכבסי בנתר ותרבי־לך ברית נכתם עונך לפני נאם אדני יהוה:
[כג] איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי ראי דרכך בגיא דעי מה עשית בכרה קלה משרכת דרכיה:
[כד] פרה׀ למד מדבר באות נפשו נפשה שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה כל־מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה:
[כה] מנעי רגלך מיחף וגורנך וגרונך מצמאה ותאמרי נואש לוא כי־אהבתי זרים ואחריהם אלך:
[כו] כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם:
[כז] אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני ילדתנו כי־פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו:
[כח] ואיה אלהיך אשר עשית לך יקומו אם־יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלהיך יהודה: ס
[כט] למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם־יהוה:
[ל] לשוא הכיתי את־בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית:
[לא] הדור אתם ראו דבר־יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו לוא־נבוא עוד אליך:
[לב] התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר:
[לג] מה־תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את־הרעות למדתי למדת את־דרכיך:
[לד] גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא־במחתרת מצאתים כי על־כל־אלה:
[לה] ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על־אמרך לא חטאתי:
[לו] מה־תזלי מאד לשנות את־דרכך גם ממצרים תבשי כאשר־בשת מאשור:
[לז] גם מאת זה תצאי וידיך על־ראשך כי־מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם: