פרק כב
[א] כה אמר יהוה רד בית־מלך יהודה ודברת שם את־הדבר הזה:
[ב] ואמרת שמע דבר־יהוה מלך יהודה הישב על־כסא דוד אתה ועבדיך ועמך הבאים בשערים האלה:
[ג] כה׀ אמר יהוה עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל־תנו אל־תחמסו ודם נקי אל־תשפכו במקום הזה:
[ד] כי אם־עשו תעשו את־הדבר הזה ובאו בשערי הבית הזה מלכים ישבים לדוד על־כסאו רכבים ברכב ובסוסים הוא ועבדו ועמו:
[ה] ואם לא תשמעו את־הדברים האלה בי נשבעתי נאם־יהוה כי־לחרבה יהיה הבית הזה: פ
[ו] כי־כה׀ אמר יהוה על־בית מלך יהודה גלעד אתה לי ראש הלבנון אם־לא אשיתך מדבר ערים לא נושבה נושבו:
[ז] וקדשתי עליך משחתים איש וכליו וכרתו מבחר ארזיך והפילו על־האש:
[ח] ועברו גוים רבים על העיר הזאת ואמרו איש אל־רעהו על־מה עשה יהוה ככה לעיר הגדולה הזאת:
[ט] ואמרו על אשר עזבו את־ברית יהוה אלהיהם וישתחוו לאלהים אחרים ויעבדום: ס
[י] אל־תבכו למת ואל־תנדו לו בכו בכו להלך כי לא ישוב עוד וראה את־ארץ מולדתו:
[יא] כי כה אמר־יהוה אל־שלם בן־יאשיהו מלך יהודה המלך תחת יאשיהו אביו אשר יצא מן־המקום הזה לא־ישוב שם עוד:
[יב] כי במקום אשר־הגלו אתו שם ימות ואת־הארץ הזאת לא־יראה עוד: ס
[יג] הוי בנה ביתו בלא־צדק ועליותיו בלא משפט ברעהו יעבד חנם ופעלו לא יתן־לו:
[יד] האמר אבנה־לי בית מדות ועליות מרוחים וקרע לו חלוני וספון בארז ומשוח בששר:
[טו] התמלך כי אתה מתחרה בארז אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו:
[טז] דן דין־עני ואביון אז טוב הלוא־היא הדעת אתי נאם־יהוה:
[יז] כי אין עיניך ולבך כי אם־על־בצעך ועל דם־הנקי לשפוך ועל־העשק ועל־המרוצה לעשות: ס
[יח] לכן כה־אמר יהוה אל־יהויקים בן־יאשיהו מלך יהודה לא־יספדו לו הוי אחי והוי אחות לא־יספדו לו הוי אדון והוי הדה:
[יט] קבורת חמור יקבר סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלם: ס
[כ] עלי הלבנון וצעקי ובבשן תני קולך וצעקי מעברים כי נשברו כל־מאהביך:
[כא] דברתי אליך בשלותיך אמרת לא אשמע זה דרכך מנעוריך כי לא־שמעת בקולי:
[כב] כל־רעיך תרעה־רוח ומאהביך בשבי ילכו כי אז תבשי ונכלמת מכל רעתך:
[כג] ישבתי ישבת בלבנון מקננתי מקננת בארזים מה־נחנת בבא־לך חבלים חיל כילדה:
[כד] חי־אני נאם־יהוה כי אם־יהיה כניהו בן־יהויקים מלך יהודה חותם על־יד ימיני כי משם אתקנך:
[כה] ונתתיך ביד מבקשי נפשך וביד אשר־אתה יגור מפניהם וביד נבוכדראצר מלך־בבל וביד הכשדים:
[כו] והטלתי אתך ואת־אמך אשר ילדתך על הארץ אחרת אשר לא־ילדתם שם ושם תמותו:
[כז] ועל־הארץ אשר־הם מנשאים את־נפשם לשוב שם שמה לא ישובו: פ
[כח] העצב נבזה נפוץ האיש הזה כניהו אם־כלי אין חפץ בו מדוע הוטלו הוא וזרעו והשלכו על־הארץ אשר לא־ידעו:
[כט] ארץ ארץ ארץ שמעי דבר־יהוה:
[ל] כה׀ אמר יהוה כתבו את־האיש הזה ערירי גבר לא־יצלח בימיו כי לא יצלח מזרעו איש ישב על־כסא דוד ומשל עוד ביהודה: פ