פרק כג
[א] הוי רעים מאבדים ומפצים את־צאן מרעיתי נאם־יהוה: ס
[ב] לכן כה־אמר יהוה אלהי ישראל על־הרעים הרעים את־עמי אתם הפצתם את־צאני ותדחום ולא פקדתם אתם הנני פקד עליכם את־רע מעלליכם נאם־יהוה:
[ג] ואני אקבץ את־שארית צאני מכל הארצות אשר־הדחתי אתם שם והשבתי אתהן על־נוהן ופרו ורבו:
[ד] והקמתי עליהם רעים ורעום ולא־ייראו עוד ולא־יחתו ולא יפקדו נאם־יהוה: ס
[ה] הנה ימים באים נאם־יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ:
[ו] בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה־שמו אשר־יקראו יהוה ׀ צדקנו: פ
[ז] לכן הנה־ימים באים נאם־יהוה ולא־יאמרו עוד חי־יהוה אשר העלה את־בני ישראל מארץ מצרים:
[ח] כי אם־חי־יהוה אשר העלה ואשר הביא את־זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על־אדמתם: פ
[ט] לנבאים נשבר לבי בקרבי רחפו כל־עצמותי הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין מפני יהוה ומפני דברי קדשו:
[י] כי מנאפים מלאה הארץ כי־מפני אלה אבלה הארץ יבשו נאות מדבר ותהי מרוצתם רעה וגבורתם לא־כן:
[יא] כי־גם־נביא גם־כהן חנפו גם־בביתי מצאתי רעתם נאם־יהוה:
[יב] לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה כי־אביא עליהם רעה שנת פקדתם נאם־יהוה:
[יג] ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את־עמי את־ישראל:
[יד] ובנבאי ירושלם ראיתי שערורה נאוף והלך בשקר וחזקו ידי מרעים לבלתי־שבו איש מרעתו היו־לי כלם כסדם וישביה כעמרה: פ
[טו] לכן כה־אמר יהוה צבאות על־הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי־ראש כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל־הארץ: פ
[טז] כה־אמר יהוה צבאות אל־תשמעו על־דברי הנבאים הנבאים לכם מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי יהוה:
[יז] אמרים אמור למנאצי דבר יהוה שלום יהיה לכם וכל הלך בשררות לבו אמרו לא־תבוא עליכם רעה:
[יח] כי מי עמד בסוד יהוה וירא וישמע את־דברו מי־הקשיב דברי דברו וישמע: ס
[יט] הנה׀ סערת יהוה חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול:
[כ] לא ישוב אף־יהוה עד־עשתו ועד־הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה בינה:
[כא] לא־שלחתי את־הנבאים והם רצו לא־דברתי אליהם והם נבאו:
[כב] ואם־עמדו בסודי וישמעו דברי את־עמי וישבום מדרכם הרע ומרע מעלליהם: ס
[כג] האלהי מקרב אני נאם־יהוה ולא אלהי מרחק:
[כד] אם־יסתר איש במסתרים ואני לא־אראנו נאם־יהוה הלוא את־השמים ואת־הארץ אני מלא נאם־יהוה:
[כה] שמעתי את אשר־אמרו הנבאים הנבאים בשמי שקר לאמר חלמתי חלמתי:
[כו] עד־מתי היש בלב הנבאים נבאי השקר ונביאי תרמת לבם:
[כז] החשבים להשכיח את־עמי שמי בחלומתם אשר יספרו איש לרעהו כאשר שכחו אבותם את־שמי בבעל:
[כח] הנביא אשר־אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה־לתבן את־הבר נאם־יהוה:
[כט] הלוא כה דברי כאש נאם־יהוה וכפטיש יפצץ סלע: ס
[ל] לכן הנני על־הנבאים נאם־יהוה מגנבי דברי איש מאת רעהו:
[לא] הנני על־הנביאם נאם־יהוה הלקחים לשונם וינאמו נאם:
[לב] הנני על־נבאי חלמות שקר נאם־יהוה ויספרום ויתעו את־עמי בשקריהם ובפחזותם ואנכי לא־שלחתים ולא צויתים והועיל לא־יועילו לעם־הזה נאם־יהוה:
[לג] וכי־ישאלך העם הזה או־הנביא או־כהן לאמר מה־משא יהוה ואמרת אליהם את־מה־משא ונטשתי אתכם נאם־יהוה:
[לד] והנביא והכהן והעם אשר יאמר משא יהוה ופקדתי על־האיש ההוא ועל־ביתו:
[לה] כה תאמרו איש על־רעהו ואיש אל־אחיו מה־ענה יהוה ומה־דבר יהוה:
[לו] ומשא יהוה לא תזכרו־עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את־דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו:
[לז] כה תאמר אל־הנביא מה־ענך יהוה ומה־דבר יהוה:
[לח] ואם־משא יהוה תאמרו לכן כה אמר יהוה יען אמרכם את־הדבר הזה משא יהוה ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא יהוה:
[לט] לכן הנני ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת־העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם מעל פני:
[מ] ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח: פ