פרק ג
[א] לאמר הן ישלח איש את־אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש־אחר הישוב אליה עוד הלוא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאם־יהוה:
[ב] שאי־עיניך על־שפים וראי איפה לא שגלת שכבת על־דרכים ישבת להם כערבי במדבר ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך:
[ג] וימנעו רבבים ומלקוש לוא היה ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם:
[ד] הלוא מעתה קראתי קראת לי אבי אלוף נערי אתה:
[ה] הינטר לעולם אם־ישמר לנצח הנה דברת ותעשי הרעות ותוכל: פ
[ו] ויאמר יהוה אלי בימי יאשיהו המלך הראית אשר עשתה משבה ישראל הלכה היא על־כל־הר גבה ואל־תחת כל־עץ רענן ותזני־שם:
[ז] ואמר אחרי עשותה את־כל־אלה אלי תשוב ולא־שבה ותראה ותרא בגודה אחותה יהודה:
[ח] וארא כי על־כל־אדות אשר נאפה משבה ישראל שלחתיה ואתן את־ספר כריתתיה אליה ולא יראה בגדה יהודה אחותה ותלך ותזן גם־היא:
[ט] והיה מקל זנותה ותחנף את־הארץ ותנאף את־האבן ואת־העץ:
[י] וגם־בכל־זאת לא־שבה אלי בגודה אחותה יהודה בכל־לבה כי אם־בשקר נאם־יהוה: ס
[יא] ויאמר יהוה אלי צדקה נפשה משבה ישראל מבגדה יהודה:
[יב] הלך וקראת את־הדברים האלה צפונה ואמרת שובה משבה ישראל נאם־יהוה לוא־אפיל פני בכם כי־חסיד אני נאם־יהוה לא אטור לעולם:
[יג] אך דעי עונך כי ביהוה אלהיך פשעת ותפזרי את־דרכיך לזרים תחת כל־עץ רענן ובקולי לא־שמעתם נאם־יהוה:
[יד] שובו בנים שובבים נאם־יהוה כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון:
[טו] ונתתי לכם רעים כלבי ורעו אתכם דעה והשכיל:
[טז] והיה כי תרבו ופריתם בארץ בימים ההמה נאם־יהוה לא־יאמרו עוד ארון ברית־יהוה ולא יעלה על־לב ולא יזכרו־בו ולא יפקדו ולא יעשה עוד:
[יז] בעת ההיא יקראו לירושלם כסא יהוה ונקוו אליה כל־הגוים לשם יהוה לירושלם ולא־ילכו עוד אחרי שררות לבם הרע: ס
[יח] בימים ההמה ילכו בית־יהודה על־בית ישראל ויבאו יחדו מארץ צפון על־הארץ אשר הנחלתי את־אבותיכם:
[יט] ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן־לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים ואמר אבי תקראו־תקראי־לי ומאחרי לא תשובו תשובי:
[כ] אכן בגדה אשה מרעה כן בגדתם בי בית ישראל נאם־יהוה:
[כא] קול על־שפיים נשמע בכי תחנוני בני ישראל כי העוו את־דרכם שכחו את־יהוה אלהיהם:
[כב] שובו בנים שובבים ארפה משובתיכם הננו אתנו לך כי אתה יהוה אלהינו:
[כג] אכן לשקר מגבעות המון הרים אכן ביהוה אלהינו תשועת ישראל:
[כד] והבשת אכלה את־יגיע אבותינו מנעורינו את־צאנם ואת־בקרם את־בניהם ואת־בנותיהם:
[כה] נשכבה בבשתנו ותכסנו כלמתנו כי ליהוה אלהינו חטאנו אנחנו ואבותינו מנעורינו ועד־היום הזה ולא שמענו בקול יהוה אלהינו: ס