פרק לו
[א]
ויהי
בשנה
הרבעית
ליהויקים
בן־יאשיהו
מלך
יהודה
היה
הדבר
הזה
אל־ירמיהו
מאת
יהוה
לאמר:
[ב]
קח־לך
מגלת־ספר
וכתבת
אליה
את
כל־הדברים
אשר־דברתי
אליך
על־ישראל
ועל־יהודה
ועל־כל־הגוים
מיום
דברתי
אליך
מימי
יאשיהו
ועד
היום
הזה:
[ג]
אולי
ישמעו
בית
יהודה
את
כל־הרעה
אשר
אנכי
חשב
לעשות
להם
למען
ישובו
איש
מדרכו
הרעה
וסלחתי
לעונם
ולחטאתם:
ס
[ד]
ויקרא
ירמיהו
את־ברוך
בן־נריה
ויכתב
ברוך
מפי
ירמיהו
את
כל־דברי
יהוה
אשר־דבר
אליו
על־מגלת־ספר:
[ה]
ויצוה
ירמיהו
את־ברוך
לאמר
אני
עצור
לא
אוכל
לבוא
בית
יהוה:
[ו]
ובאת
אתה
וקראת
במגלה
אשר־כתבת־מפי
את־דברי
יהוה
באזני
העם
בית
יהוה
ביום
צום
וגם
באזני
כל־יהודה
הבאים
מעריהם
תקראם:
[ז]
אולי
תפל
תחנתם
לפני
יהוה
וישבו
איש
מדרכו
הרעה
כי־גדול
האף
והחמה
אשר־דבר
יהוה
אל־העם
הזה:
[ח]
ויעש
ברוך
בן־נריה
ככל
אשר־צוהו
ירמיהו
הנביא
לקרא
בספר
דברי
יהוה
בית
יהוה:
פ
[ט]
ויהי
בשנה
החמשית
ליהויקים
בן־יאשיהו
מלך־יהודה
בחדש
התשעי
קראו
צום
לפני
יהוה
כל־העם
בירושלם
וכל־העם
הבאים
מערי
יהודה
בירושלם:
[י]
ויקרא
ברוך
בספר
את־דברי
ירמיהו
בית
יהוה
בלשכת
גמריהו
בן־שפן
הספר
בחצר
העליון
פתח
שער
בית־יהוה
החדש
באזני
כל־העם:
[יא]
וישמע
מכיהו
בן־גמריהו
בן־שפן
את־כל־דברי
יהוה
מעל
הספר:
[יב]
וירד
בית־המלך
על־לשכת
הספר
והנה־שם
כל־השרים
יושבים
אלישמע
הספר
ודליהו
בן־שמעיהו
ואלנתן
בן־עכבור
וגמריהו
בן־שפן
וצדקיהו
בן־חנניהו
וכל־השרים:
[יג]
ויגד
להם
מכיהו
את
כל־הדברים
אשר
שמע
בקרא
ברוך
בספר
באזני
העם:
[יד]
וישלחו
כל־השרים
אל־ברוך
את־יהודי
בן־נתניהו
בן־שלמיהו
בן־כושי
לאמר
המגלה
אשר
קראת
בה
באזני
העם
קחנה
בידך
ולך
ויקח
ברוך
בן־נריהו
את־המגלה
בידו
ויבא
אליהם:
[טו]
ויאמרו
אליו
שב
נא
וקראנה
באזנינו
ויקרא
ברוך
באזניהם:
[טז]
ויהי
כשמעם
את־כל־הדברים
פחדו
איש
אל־רעהו
ויאמרו
אל־ברוך
הגיד
נגיד
למלך
את
כל־הדברים
האלה:
[יז]
ואת־ברוך
שאלו
לאמר
הגד־נא
לנו
איך
כתבת
את־כל־הדברים
האלה
מפיו:
[יח]
ויאמר
להם
ברוך
מפיו
יקרא
אלי
את
כל־הדברים
האלה
ואני
כתב
על־הספר
בדיו:
ס
[יט]
ויאמרו
השרים
אל־ברוך
לך
הסתר
אתה
וירמיהו
ואיש
אל־ידע
איפה
אתם:
[כ]
ויבאו
אל־המלך
חצרה
ואת־המגלה
הפקדו
בלשכת
אלישמע
הספר
ויגידו
באזני
המלך
את
כל־הדברים:
[כא]
וישלח
המלך
את־יהודי
לקחת
את־המגלה
ויקחה
מלשכת
אלישמע
הספר
ויקראה
יהודי
באזני
המלך
ובאזני
כל־השרים
העמדים
מעל
המלך:
[כב]
והמלך
יושב
בית
החרף
בחדש
התשיעי
ואת־האח
לפניו
מבערת:
[כג]
ויהי׀
כקרוא
יהודי
שלש
דלתות
וארבעה
יקרעה
בתער
הספר
והשלך
אל־האש
אשר
אל־האח
עד־תם
כל־המגלה
על־האש
אשר
על־האח:
[כד]
ולא
פחדו
ולא
קרעו
את־בגדיהם
המלך
וכל־עבדיו
השמעים
את
כל־הדברים
האלה:
[כה]
וגם
אלנתן
ודליהו
וגמריהו
הפגעו
במלך
לבלתי
שרף
את־המגלה
ולא
שמע
אליהם:
[כו]
ויצוה
המלך
את־ירחמאל
בן־המלך
ואת־שריהו
בן־עזריאל
ואת־שלמיהו
בן־עבדאל
לקחת
את־ברוך
הספר
ואת
ירמיהו
הנביא
ויסתרם
יהוה:
ס
[כז]
ויהי
דבר־יהוה
אל־ירמיהו
אחרי׀
שרף
המלך
את־המגלה
ואת־הדברים
אשר
כתב
ברוך
מפי
ירמיהו
לאמר:
[כח]
שוב
קח־לך
מגלה
אחרת
וכתב
עליה
את
כל־הדברים
הראשנים
אשר
היו
על־המגלה
הראשנה
אשר
שרף
יהויקים
מלך־יהודה:
[כט]
ועל־יהויקים
מלך־יהודה
תאמר
כה
אמר
יהוה
אתה
שרפת
את־המגלה
הזאת
לאמר
מדוע
כתבת
עליה
לאמר
בא־יבוא
מלך־בבל
והשחית
את־הארץ
הזאת
והשבית
ממנה
אדם
ובהמה:
ס
[ל]
לכן
כה־אמר
יהוה
על־יהויקים
מלך
יהודה
לא־יהיה־לו
יושב
על־כסא
דוד
ונבלתו
תהיה
משלכת
לחרב
ביום
ולקרח
בלילה:
[לא]
ופקדתי
עליו
ועל־זרעו
ועל־עבדיו
את־עונם
והבאתי
עליהם
ועל־ישבי
ירושלם
ואל־איש
יהודה
את
כל־הרעה
אשר־דברתי
אליהם
ולא
שמעו:
[לב]
וירמיהו
לקח׀
מגלה
אחרת
ויתנה
אל־ברוך
בן־נריהו
הספר
ויכתב
עליה
מפי
ירמיהו
את
כל־דברי
הספר
אשר
שרף
יהויקים
מלך־יהודה
באש
ועוד
נוסף
עליהם
דברים
רבים
כהמה:
פ