פרק מג
[א]
ויהי
ככלות
ירמיהו
לדבר
אל־כל־העם
את־כל־דברי
יהוה
אלהיהם
אשר
שלחו
יהוה
אלהיהם
אליהם
את
כל־הדברים
האלה:
ס
[ב]
ויאמר
עזריה
בן־הושעיה
ויוחנן
בן־קרח
וכל־האנשים
הזדים
אמרים
אל־ירמיהו
שקר
אתה
מדבר
לא
שלחך
יהוה
אלהינו
לאמר
לא־תבאו
מצרים
לגור
שם:
[ג]
כי
ברוך
בן־נריה
מסית
אתך
בנו
למען
תת
אתנו
ביד־הכשדים
להמית
אתנו
ולהגלות
אתנו
בבל:
[ד]
ולא־שמע
יוחנן
בן־קרח
וכל־שרי
החילים
וכל־העם
בקול
יהוה
לשבת
בארץ
יהודה:
[ה]
ויקח
יוחנן
בן־קרח
וכל־שרי
החילים
את
כל־שארית
יהודה
אשר־שבו
מכל־הגוים
אשר
נדחו־שם
לגור
בארץ
יהודה:
[ו]
את־הגברים
ואת־הנשים
ואת־הטף
ואת־בנות
המלך
ואת
כל־הנפש
אשר
הניח
נבוזראדן
רב־טבחים
את־גדליהו
בן־אחיקם
בן־שפן
ואת
ירמיהו
הנביא
ואת־ברוך
בן־נריהו:
[ז]
ויבאו
ארץ
מצרים
כי
לא
שמעו
בקול
יהוה
ויבאו
עד־תחפנחס:
ס
[ח]
ויהי
דבר־יהוה
אל־ירמיהו
בתחפנחס
לאמר:
[ט]
קח
בידך
אבנים
גדלות
וטמנתם
במלט
במלבן
אשר
בפתח
בית־פרעה
בתחפנחס
לעיני
אנשים
יהודים:
[י]
ואמרת
אליהם
כה־אמר
יהוה
צבאות
אלהי
ישראל
הנני
שלח
ולקחתי
את־נבוכדראצר
מלך־בבל
עבדי
ושמתי
כסאו
ממעל
לאבנים
האלה
אשר
טמנתי
ונטה
את־שפרורו
שפרירו
עליהם:
[יא]
ובאה
ובא
והכה
את־ארץ
מצרים
אשר
למות
למות
ואשר
לשבי
לשבי
ואשר
לחרב
לחרב:
[יב]
והצתי
אש
בבתי
אלהי
מצרים
ושרפם
ושבם
ועטה
את־ארץ
מצרים
כאשר־יעטה
הרעה
את־בגדו
ויצא
משם
בשלום:
[יג]
ושבר
את־מצבות
בית
שמש
אשר
בארץ
מצרים
ואת־בתי
אלהי־מצרים
ישרף
באש:
פ