פרק מו
[א] אשר היה דבר־יהוה אל־ירמיהו הנביא על־הגוים:
[ב] למצרים על־חיל פרעה נכו מלך מצרים אשר־היה על־נהר־פרת בכרכמש אשר הכה נבוכדראצר מלך בבל בשנת הרביעית ליהויקים בן־יאשיהו מלך יהודה:
[ג] ערכו מגן וצנה וגשו למלחמה:
[ד] אסרו הסוסים ועלו הפרשים והתיצבו בכובעים מרקו הרמחים לבשו הסרינת:
[ה] מדוע ראיתי המה חתים נסגים אחור וגבוריהם יכתו ומנוס נסו ולא הפנו מגור מסביב נאם־יהוה:
[ו] אל־ינוס הקל ואל־ימלט הגבור צפונה על־יד נהר־פרת כשלו ונפלו:
[ז] מי־זה כיאר יעלה כנהרות יתגעשו מימיו:
[ח] מצרים כיאר יעלה וכנהרות יתגעשו מים ויאמר אעלה אכסה־ארץ אבידה עיר וישבי בה:
[ט] עלו הסוסים והתהללו הרכב ויצאו הגבורים כוש ופוט תפשי מגן ולודים תפשי דרכי קשת:
[י] והיום ההוא לאדני יהוה צבאות יום נקמה להנקם מצריו ואכלה חרב ושבעה ורותה מדמם כי זבח לאדני יהוה צבאות בארץ צפון אל־נהר־פרת:
[יא] עלי גלעד וקחי צרי בתולת בת־מצרים לשוא הרביתי הרבית רפאות תעלה אין לך:
[יב] שמעו גוים קלונך וצוחתך מלאה הארץ כי־גבור בגבור כשלו יחדיו נפלו שניהם: פ
[יג] הדבר אשר דבר יהוה אל־ירמיהו הנביא לבוא נבוכדראצר מלך בבל להכות את־ארץ מצרים:
[יד] הגידו במצרים והשמיעו במגדול והשמיעו בנף ובתחפנחס אמרו התיצב והכן לך כי־אכלה חרב סביביך:
[טו] מדוע נסחף אביריך לא עמד כי יהוה הדפו:
[טז] הרבה כושל גם־נפל איש אל־רעהו ויאמרו קומה׀ ונשבה אל־עמנו ואל־ארץ מולדתנו מפני חרב היונה:
[יז] קראו שם פרעה מלך־מצרים שאון העביר המועד:
[יח] חי־אני נאם־המלך יהוה צבאות שמו כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא:
[יט] כלי גולה עשי לך יושבת בת־מצרים כי־נף לשמה תהיה ונצתה מאין יושב: ס
[כ] עגלה יפה־פיה מצרים קרץ מצפון בא בא:
[כא] גם־שכריה בקרבה כעגלי מרבק כי־גם־המה הפנו נסו יחדיו לא עמדו כי יום אידם בא עליהם עת פקדתם:
[כב] קולה כנחש ילך כי־בחיל ילכו ובקרדמות באו לה כחטבי עצים:
[כג] כרתו יערה נאם־יהוה כי לא יחקר כי רבו מארבה ואין להם מספר:
[כד] הבישה בת־מצרים נתנה ביד עם־צפון:
[כה] אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פוקד אל־אמון מנא ועל־פרעה ועל־מצרים ועל־אלהיה ועל־מלכיה ועל־פרעה ועל הבטחים בו:
[כו] ונתתים ביד מבקשי נפשם וביד נבוכדראצר מלך־בבל וביד־עבדיו ואחרי־כן תשכן כימי־קדם נאם־יהוה: פ
[כז] ואתה אל־תירא עבדי יעקב ואל־תחת ישראל כי הנני מושעך מרחוק ואת־זרעך מארץ שבים ושב יעקוב ושקט ושאנן ואין מחריד:
[כח] אתה אל־תירא עבדי יעקב נאם־יהוה כי אתך אני כי אעשה כלה בכל־הגוים׀ אשר הדחתיך שמה ואתך לא־אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך: פ