פרק מז
[א] אשר היה דבר־יהוה אל־ירמיהו הנביא אל־פלשתים בטרם יכה פרעה את־עזה:
[ב] כה׀ אמר יהוה הנה־מים עלים מצפון והיו לנחל שוטף וישטפו ארץ ומלואה עיר וישבי בה וזעקו האדם והילל כל יושב הארץ:
[ג] מקול שעטת פרסות אביריו מרעש לרכבו המון גלגליו לא־הפנו אבות אל־בנים מרפיון ידים:
[ד] על־היום הבא לשדוד את־כל־פלשתים להכרית לצר ולצידון כל שריד עזר כי־שדד יהוה את־פלשתים שארית אי כפתור:
[ה] באה קרחה אל־עזה נדמתה אשקלון שארית עמקם עד־מתי תתגודדי:
[ו] הוי חרב ליהוה עד־אנה לא תשקטי האספי אל־תערך הרגעי ודמי:
[ז] איך תשקטי ויהוה צוה־לה אל־אשקלון ואל־חוף הים שם יעדה: פ