פרק ה
[א] שוטטו בחוצות ירושלם וראו־נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם־תמצאו איש אם־יש עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה:
[ב] ואם חי־יהוה יאמרו לכן לשקר ישבעו:
[ג] יהוה עיניך הלוא לאמונה הכיתה אתם ולא־חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב:
[ד] ואני אמרתי אך־דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם:
[ה] אלכה־לי אל־הגדלים ואדברה אותם כי המה ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם אך המה יחדו שברו על נתקו מוסרות:
[ו] על־כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם נמר שקד על־עריהם כל־היוצא מהנה יטרף כי רבו פשעיהם עצמו משבותיהם:
[ז] אי לזאת אסלוח־אסלח־לך בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים ואשבע אותם וינאפו ובית זונה יתגודדו:
[ח] סוסים מיזנים משכים היו איש אל־אשת רעהו יצהלו:
[ט] העל־אלה לוא־אפקד נאם־יהוה ואם בגוי אשר־כזה לא תתנקם נפשי: ס
[י] עלו בשרותיה ושחתו וכלה אל־תעשו הסירו נטישותיה כי לוא ליהוה המה:
[יא] כי בגוד בגדו בי בית ישראל ובית יהודה נאם־יהוה:
[יב] כחשו ביהוה ויאמרו לוא־הוא ולא־תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לוא נראה:
[יג] והנביאים יהיו לרוח והדבר אין בהם כה יעשה להם: ס
[יד] לכן כה־אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את־הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם:
[טו] הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם־יהוה גוי׀ איתן הוא גוי מעולם הוא גוי לא־תדע לשנו ולא תשמע מה־ידבר:
[טז] אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים:
[יז] ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירשש ערי מבצריך אשר אתה בטח בהנה בחרב:
[יח] וגם בימים ההמה נאם־יהוה לא־אעשה אתכם כלה:
[יט] והיה כי תאמרו תחת מה עשה יהוה אלהינו לנו את־כל־אלה ואמרת אליהם כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם כן תעבדו זרים בארץ לא לכם: פ
[כ] הגידו זאת בבית יעקב והשמיעוה ביהודה לאמר:
[כא] שמעו־נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו:
[כב] האותי לא־תיראו נאם־יהוה אם מפני לא תחילו אשר־שמתי חול גבול לים חק־עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו:
[כג] ולעם הזה היה לב סורר ומורה סרו וילכו:
[כד] ולוא־אמרו בלבבם נירא נא את־יהוה אלהינו הנתן גשם וירה יורה ומלקוש בעתו שבעת חקות קציר ישמר־לנו:
[כה] עונותיכם הטו־אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם:
[כו] כי־נמצאו בעמי רשעים ישור כשך יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו:
[כז] ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה על־כן גדלו ויעשירו:
[כח] שמנו עשתו גם עברו דברי־רע דין לא־דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו:
[כט] העל־אלה לא־אפקד נאם־יהוה אם בגוי אשר־כזה לא תתנקם נפשי: ס
[ל] שמה ושערורה נהיתה בארץ:
[לא] הנבאים נבאו בשקר והכהנים ירדו על־ידיהם ועמי אהבו כן ומה־תעשו לאחריתה: