פרק נב
[א] בן־עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו חמיטל חמוטל בת־ירמיהו מלבנה:
[ב] ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר־עשה יהויקם:
[ג] כי׀ על־אף יהוה היתה בירושלם ויהודה עד־השליכו אותם מעל פניו וימרד צדקיהו במלך בבל:
[ד] ויהי בשנה התשעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבוכדראצר מלך־בבל הוא וכל־חילו על־ירושלם ויחנו עליה ויבנו עליה דיק סביב:
[ה] ותבא העיר במצור עד עשתי עשרה שנה למלך צדקיהו:
[ו] בחדש הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא־היה לחם לעם הארץ:
[ז] ותבקע העיר וכל־אנשי המלחמה יברחו ויצאו מהעיר לילה דרך שער בין־החמתים אשר על־גן המלך וכשדים על־העיר סביב וילכו דרך הערבה:
[ח] וירדפו חיל־כשדים אחרי המלך וישיגו את־צדקיהו בערבת ירחו וכל־חילו נפצו מעליו:
[ט] ויתפשו את־המלך ויעלו אתו אל־מלך בבל רבלתה בארץ חמת וידבר אתו משפטים:
[י] וישחט מלך־בבל את־בני צדקיהו לעיניו וגם את־כל־שרי יהודה שחט ברבלתה:
[יא] ואת־עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים ויבאהו מלך־בבל בבלה ויתנהו בבית־בית־הפקדת עד־יום מותו:
[יב] ובחדש החמישי בעשור לחדש היא שנת תשע־עשרה שנה למלך נבוכדראצר מלך־בבל בא נבוזראדן רב־טבחים עמד לפני מלך־בבל בירושלם:
[יג] וישרף את־בית־יהוה ואת־בית המלך ואת כל־בתי ירושלם ואת־כל־בית הגדול שרף באש:
[יד] ואת־כל־חמות ירושלם סביב נתצו כל־חיל כשדים אשר את־רב־טבחים:
[טו] ומדלות העם ואת־יתר העם׀ הנשארים בעיר ואת־הנפלים אשר נפלו אל־מלך בבל ואת יתר האמון הגלה נבוזראדן רב־טבחים:
[טז] ומדלות הארץ השאיר נבוזראדן רב־טבחים לכרמים וליגבים:
[יז] ואת־עמודי הנחשת אשר לבית־יהוה ואת־המכנות ואת־ים הנחשת אשר בבית־יהוה שברו כשדים וישאו את־כל־נחשתם בבלה:
[יח] ואת־הסרות ואת־היעים ואת־המזמרות ואת־המזרקת ואת־הכפות ואת כל־כלי הנחשת אשר־ישרתו בהם לקחו:
[יט] ואת־הספים ואת־המחתות ואת־המזרקות ואת־הסירות ואת־המנרות ואת־הכפות ואת־המנקיות אשר זהב זהב ואשר־כסף כסף לקח רב־טבחים:
[כ] העמודים ׀ שנים הים אחד והבקר שנים־עשר נחשת אשר־תחת המכנות אשר עשה המלך שלמה לבית יהוה לא־היה משקל לנחשתם כל־הכלים האלה:
[כא] והעמודים שמנה עשרה אמה קומה קומת העמד האחד וחוט שתים־עשרה אמה יסבנו ועביו ארבע אצבעות נבוב:
[כב] וכתרת עליו נחשת וקומת הכתרת האחת חמש אמות ושבכה ורמונים על־הכותרת סביב הכל נחשת וכאלה לעמוד השני ורמונים:
[כג] ויהיו הרמנים תשעים וששה רוחה כל־הרמונים מאה על־השבכה סביב: ס
[כד] ויקח רב־טבחים את־שריה כהן הראש ואת־צפניה כהן המשנה ואת־שלשת שמרי הסף:
[כה] ומן־העיר לקח סריס אחד אשר־היה פקיד׀ על־אנשי המלחמה ושבעה אנשים מראי פני־המלך אשר נמצאו בעיר ואת ספר שר הצבא המצבא את־עם הארץ וששים איש מעם הארץ הנמצאים בתוך העיר:
[כו] ויקח אותם נבוזראדן רב־טבחים וילך אותם אל־מלך בבל רבלתה:
[כז] ויכה אותם מלך בבל וימתם ברבלה בארץ חמת ויגל יהודה מעל אדמתו: ס
[כח] זה העם אשר הגלה נבוכדראצר בשנת־שבע יהודים שלשת אלפים ועשרים ושלשה:
[כט] בשנת שמונה עשרה לנבוכדראצר מירושלם נפש שמנה מאות שלשים ושנים:
[ל] בשנת שלש ועשרים לנבוכדראצר הגלה נבוזראדן רב־טבחים יהודים נפש שבע מאות ארבעים וחמשה כל־נפש ארבעת אלפים ושש מאות: ס
[לא] ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות יהויכן מלך־יהודה בשנים עשר חדש בעשרים וחמשה לחדש נשא אויל מרדך מלך בבל בשנת מלכתו את־ראש יהויכין מלך־יהודה ויצא אתו מבית הכליא הכלוא:
[לב] וידבר אתו טבות ויתן את־כסאו ממעל לכסא מלכים המלכים אשר אתו בבבל:
[לג] ושנה את בגדי כלאו ואכל לחם לפניו תמיד כל־ימי חיו:
[לד] וארחתו ארחת תמיד נתנה־לו מאת מלך־בבל דבר־יום ביומו עד־יום מותו כל ימי חייו: