פרק טז
[א] ויהי דבר־יהוה אלי לאמר:
[ב] בן־אדם הודע את־ירושלם את־תועבתיה:
[ג] ואמרת כה־אמר אדני יהוה לירושלם מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך חתית:
[ד] ומולדותיך ביום הולדת אותך לא־כרת שרך ובמים לא־רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת:
[ה] לא־חסה עליך עין לעשות לך אחת מאלה לחמלה עליך ותשלכי אל־פני השדה בגעל נפשך ביום הלדת אתך:
[ו] ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי:
[ז] רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים שדים נכנו ושערך צמח ואת ערם ועריה:
[ח] ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני יהוה ותהיי־לי:
[ט] וארחצך במים ואשטף דמיך מעליך ואסכך בשמן:
[י] ואלבישך רקמה ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכסך משי:
[יא] ואעדך עדי ואתנה צמידים על־ידיך ורביד על־גרונך:
[יב] ואתן־נזם על־אפך ועגילים על־אזניך ועטרת תפארת בראשך:
[יג] ותעדי זהב וכסף ומלבושך ששי שש ומשי ורקמה סלת ודבש ושמן אכלתי אכלת ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה:
[יד] ויצא לך שם בגוים ביפיך כי׀ כליל הוא בהדרי אשר־שמתי עליך נאם אדני יהוה:
[טו] ותבטחי ביפיך ותזני על־שמך ותשפכי את־תזנותיך על־כל־עובר לו־יהי:
[טז] ותקחי מבגדיך ותעשי־לך במות טלאות ותזני עליהם לא באות ולא יהיה:
[יז] ותקחי כלי תפארתך מזהבי ומכספי אשר נתתי לך ותעשי־לך צלמי זכר ותזני־בם:
[יח] ותקחי את־בגדי רקמתך ותכסים ושמני וקטרתי נתתי נתת לפניהם:
[יט] ולחמי אשר־נתתי לך סלת ושמן ודבש האכלתיך ונתתיהו לפניהם לריח ניחח ויהי נאם אדני יהוה:
[כ] ותקחי את־בניך ואת־בנותיך אשר ילדת לי ותזבחים להם לאכול המעט מתזנותך מתזנותיך:
[כא] ותשחטי את־בני ותתנים בהעביר אותם להם:
[כב] ואת כל־תועבתיך ותזנתיך לא זכרתי זכרת את־ימי נעוריך בהיותך עירם ועריה מתבוססת בדמך היית:
[כג] ויהי אחרי כל־רעתך אוי אוי לך נאם אדני יהוה:
[כד] ותבני־לך גב ותעשי־לך רמה בכל־רחוב:
[כה] אל־כל־ראש דרך בנית רמתך ותתעבי את־יפיך ותפשקי את־רגליך לכל־עובר ותרבי את־תזנותך תזנותיך:
[כו] ותזני אל־בני־מצרים שכניך גדלי בשר ותרבי את־תזנתך להכעיסני:
[כז] והנה נטיתי ידי עליך ואגרע חקך ואתנך בנפש שנאותיך בנות פלשתים הנכלמות מדרכך זמה:
[כח] ותזני אל־בני אשור מבלתי שבעתך ותזנים וגם לא שבעת:
[כט] ותרבי את־תזנותך אל־ארץ כנען כשדימה וגם־בזאת לא שבעת:
[ל] מה אמלה לבתך נאם אדני יהוה בעשותך את־כל־אלה מעשה אשה־זונה שלטת:
[לא] בבנותיך גבך בראש כל־דרך ורמתך עשיתי עשית בכל־רחוב ולא־הייתי היית כזונה לקלס אתנן:
[לב] האשה המנאפת תחת אישה תקח את־זרים:
[לג] לכל־זנות יתנו־נדה ואת נתת את־נדניך לכל־מאהביך ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב בתזנותיך:
[לד] ויהי־בך הפך מן־הנשים בתזנותיך ואחריך לא זונה ובתתך אתנן ואתנן לא נתן־לך ותהי להפך:
[לה] לכן זונה שמעי דבר־יהוה: פ
[לו] כה־אמר אדני יהוה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על־מאהביך ועל כל־גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם:
[לז] לכן הנני מקבץ את־כל־מאהביך אשר ערבת עליהם ואת כל־אשר אהבת על כל־אשר שנאת וקבצתי אתם עליך מסביב וגליתי ערותך אלהם וראו את־כל־ערותך:
[לח] ושפטתיך משפטי נאפות ושפכת דם ונתתיך דם חמה וקנאה:
[לט] ונתתי אתך בידם והרסו גבך ונתצו רמתיך והפשיטו אותך בגדיך ולקחו כלי תפארתך והניחוך עירם ועריה:
[מ] והעלו עליך קהל ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם:
[מא] ושרפו בתיך באש ועשו־בך שפטים לעיני נשים רבות והשבתיך מזונה וגם־אתנן לא תתני־עוד:
[מב] והנחתי חמתי בך וסרה קנאתי ממך ושקטתי ולא אכעס עוד:
[מג] יען אשר לא־זכרתי זכרת את־ימי נעוריך ותרגזי־לי בכל־אלה וגם־אני הא דרכך׀ בראש נתתי נאם אדני יהוה ולא עשיתי עשית את־הזמה על כל־תועבתיך:
[מד] הנה כל־המשל עליך ימשל לאמר כאמה בתה:
[מה] בת־אמך את געלת אישה ובניה ואחות אחותך את אשר געלו אנשיהן ובניהן אמכן חתית ואביכן אמרי:
[מו] ואחותך הגדולה שמרון היא ובנותיה היושבת על־שמאולך ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך סדם ובנותיה:
[מז] ולא בדרכיהן הלכת וכתועבותיהן עשיתי עשית כמעט קט ותשחתי מהן בכל־דרכיך:
[מח] חי־אני נאם אדני יהוה אם־עשתה סדם אחותך היא ובנותיה כאשר עשית את ובנותיך:
[מט] הנה־זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת־לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד־עני ואביון לא החזיקה:
[נ] ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי: ס
[נא] ושמרון כחצי חטאתיך לא חטאה ותרבי את־תועבותיך מהנה ותצדקי את־אחותך אחותיך בכל־תועבתיך אשר עשיתי עשית:
[נב] גם־את׀ שאי כלמתך אשר פללת לאחותך בחטאתיך אשר־התעבת מהן תצדקנה ממך וגם־את בושי ושאי כלמתך בצדקתך אחיותך:
[נג] ושבתי את־שביתהן את־שבית שבות סדם ובנותיה ואת־שבית שבות שמרון ובנותיה ושבית ושבות שביתיך בתוכהנה:
[נד] למען תשאי כלמתך ונכלמת מכל אשר עשית בנחמך אתן:
[נה] ואחותיך סדם ובנותיה תשבן לקדמתן ושמרון ובנותיה תשבן לקדמתן ואת ובנותיך תשבינה לקדמתכן:
[נו] ולוא היתה סדם אחותך לשמועה בפיך ביום גאוניך:
[נז] בטרם תגלה רעתך כמו עת חרפת בנות־ארם וכל־סביבותיה בנות פלשתים השאטות אותך מסביב:
[נח] את־זמתך ואת־תועבותיך את נשאתים נאם יהוה: ס
[נט] כי כה אמר אדני יהוה ועשית ועשיתי אותך כאשר עשית אשר־בזית אלה להפר ברית:
[ס] וזכרתי אני את־בריתי אותך בימי נעוריך והקימותי לך ברית עולם:
[סא] וזכרת את־דרכיך ונכלמת בקחתך את־אחותיך הגדלות ממך אל־הקטנות ממך ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך:
[סב] והקימתי אני את־בריתי אתך וידעת כי־אני יהוה:
[סג] למען תזכרי ובשת ולא יהיה־לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי־לך לכל־אשר עשית נאם אדני יהוה: פ