פרק יט
[א] ואתה שא קינה אל־נשיאי ישראל:
[ב] ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה:
[ג] ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף־טרף אדם אכל:
[ד] וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל־ארץ מצרים:
[ה] ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו:
[ו] ויתהלך בתוך־אריות כפיר היה וילמד לטרף־טרף אדם אכל:
[ז] וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו:
[ח] ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש:
[ט] ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל־מלך בבל יבאהו במצדות למען לא־ישמע קולו עוד אל־הרי ישראל: פ
[י] אמך כגפן בדמך על־מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים:
[יא] ויהיו־לה מטות עז אל־שבטי משלים ותגבה קומתו על־בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו:
[יב] ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו:
[יג] ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא:
[יד] ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא־היה בה מטה־עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה: פ