פרק כט
[א]
בַּשָּׁנָה
הָעֲשִׂרִית
בָּעֲשִׂרִי
בִּשְׁנֵים
עָשָׂר
לַחֹדֶשׁ
הָיָה
דְבַר־יְהוָה
אֵלַי
לֵאמֹר:
[ב]
בֶּן־אָדָם
שִׂים
פָּנֶיךָ
עַל־פַּרְעֹה
מֶלֶךְ
מִצְרָיִם
וְהִנָּבֵא
עָלָיו
וְעַל־מִצְרַיִם
כֻּלָּהּ:
[ג]
דַּבֵּר
וְאָמַרְתָּ
כֹּה־אָמַר׀
אֲדֹנָי
יְהֹוִה
הִנְנִי
עָלֶיךָ
פַּרְעֹה
מֶלֶךְ־מִצְרַיִם
הַתַּנִּים
הַגָּדוֹל
הָרֹבֵץ
בְּתוֹךְ
יְאֹרָיו
אֲשֶׁר
אָמַר
לִי
יְאֹרִי
וַאֲנִי
עֲשִׂיתִנִי:
[ד]
וְנָתַתִּי
חַחִיים
חַחִים
בִּלְחָיֶיךָ
וְהִדְבַּקְתִּי
דְגַת־יְאֹרֶיךָ
בְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָ
וְהַעֲלִיתִיךָ
מִתּוֹךְ
יְאֹרֶיךָ
וְאֵת
כָּל־דְּגַת
יְאֹרֶיךָ
בְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָ
תִּדְבָּק:
[ה]
וּנְטַשְׁתִּיךָ
הַמִּדְבָּרָה
אוֹתְךָ
וְאֵת
כָּל־דְּגַת
יְאֹרֶיךָ
עַל־פְּנֵי
הַשָּׂדֶה
תִּפּוֹל
לֹא
תֵאָסֵף
וְלֹא
תִקָּבֵץ
לְחַיַּת
הָאָרֶץ
וּלְעוֹף
הַשָּׁמַיִם
נְתַתִּיךָ
לְאָכְלָה:
[ו]
וְיָדְעוּ
כָּל־יֹשְׁבֵי
מִצְרַיִם
כִּי
אֲנִי
יְהוָה
יַעַן
הֱיוֹתָם
מִשְׁעֶנֶת
קָנֶה
לְבֵית
יִשְׂרָאֵל:
[ז]
בְּתָפְשָׂם
בְּךָ
בַכַּפך
בַכַּף
תֵּרוֹץ
וּבָקַעְתָּ
לָהֶם
כָּל־כָּתֵף
וּבְהִשָּׁעֲנָם
עָלֶיךָ
תִּשָּׁבֵר
וְהַעֲמַדְתָּ
לָהֶם
כָּל־מָתְנָיִם:
ס
[ח]
לָכֵן
כֹּה
אָמַר
אֲדֹנָי
יְהֹוִה
הִנְנִי
מֵבִיא
עָלַיִךְ
חָרֶב
וְהִכְרַתִּי
מִמֵּךְ
אָדָם
וּבְהֵמָה:
[ט]
וְהָיְתָה
אֶרֶץ־מִצְרַיִם
לִשְׁמָמָה
וְחָרְבָּה
וְיָדְעוּ
כִּי־אֲנִי
יְהוָה
יַעַן
אָמַר
יְאֹר
לִי
וַאֲנִי
עָשִׂיתִי:
[י]
לָכֵן
הִנְנִי
אֵלֶיךָ
וְאֶל־יְאֹרֶיךָ
וְנָתַתִּי
אֶת־אֶרֶץ
מִצְרַיִם
לְחָרְבוֹת
חֹרֶב
שְׁמָמָה
מִמִּגְדֹּל
סְוֵנֵה
וְעַד־גְּבוּל
כּוּשׁ:
[יא]
לֹא
תַעֲבָר־בָּהּ
רֶגֶל
אָדָם
וְרֶגֶל
בְּהֵמָה
לֹא
תַעֲבָר־בָּהּ
וְלֹא
תֵשֵׁב
אַרְבָּעִים
שָׁנָה:
[יב]
וְנָתַתִּי
אֶת־אֶרֶץ
מִצְרַיִם
שְׁמָמָה
בְּתוֹךְ׀
אֲרָצוֹת
נְשַׁמּוֹת
וְעָרֶיהָ
בְּתוֹךְ
עָרִים
מָחֳרָבוֹת
תִּהְיֶיןָ
שְׁמָמָה
אַרְבָּעִים
שָׁנָה
וַהֲפִצֹתִי
אֶת־מִצְרַיִם
בַּגּוֹיִם
וְזֵרִיתִים
בָּאֲרָצוֹת:
ס
[יג]
כִּי
כֹּה
אָמַר
אֲדנָי
יְהֹוִה
מִקֵּץ
אַרְבָּעִים
שָׁנָה
אֲקַבֵּץ
אֶת־מִצְרַיִם
מִן־הָעַמִּים
אֲשֶׁר־נָפֹצוּ
שָׁמָּה:
[יד]
וְשַׁבְתִּי
אֶת־שְׁבוּת
מִצְרַיִם
וַהֲשִׁבֹתִי
אֹתָם
אֶרֶץ
פַּתְרוֹס
עַל־אֶרֶץ
מְכוּרָתָם
וְהָיוּ
שָׁם
מַמְלָכָה
שְׁפָלָה:
[טו]
מִן־הַמַּמְלָכוֹת
תִּהְיֶה
שְׁפָלָה
וְלֹא־תִתְנַשֵּׂא
עוֹד
עַל־הַגּוֹיִם
וְהִמְעַטְתִּים
לְבִלְתִּי
רְדוֹת
בַּגּוֹיִם:
[טז]
וְלֹא
יִהְיֶה־עוֹד
לְבֵית
יִשְׂרָאֵל
לְמִבְטָח
מַזְכִּיר
עָוֺן
בִּפְנוֹתָם
אַחֲרֵיהֶם
וְיָדְעוּ
כִּי
אֲנִי
אֲדנָי
יְהֹוִה:
פ
[יז]
וַיְהִי
בְּעֶשְׂרִים
וָשֶׁבַע
שָׁנָה
בָּרִאשׁוֹן
בְּאֶחָד
לַחֹדֶשׁ
הָיָה
דְבַר־יְהוָה
אֵלַי
לֵאמֹר:
[יח]
בֶּן־אָדָם
נְבוּכַדְרֶאצַּר
מֶלֶךְ־בָּבֶל
הֶעֱבִיד
אֶת־חֵילוֹ
עֲבֹדָה
גְדוֹלָה
אֶל־צֹר
כָּל־רֹאשׁ
מֻקְרָח
וְכָל־כָּתֵף
מְרוּטָה
וְשָׂכָר
לֹא־הָיָה
לוֹ
וּלְחֵילוֹ
מִצֹּר
עַל־הָעֲבֹדָה
אֲשֶׁר־עָבַד
עָלֶיהָ:
ס
[יט]
לָכֵן
כֹּה
אָמַר
אֲדנָי
יְהֹוִה
הִנְנִי
נֹתֵן
לִנְבוּכַדְרֶאצַּר
מֶלֶךְ־בָּבֶל
אֶת־אֶרֶץ
מִצְרָיִם
וְנָשָׂא
הֲמֹנָהּ
וְשָׁלַל
שְׁלָלָהּ
וּבָזַז
בִּזָּהּ
וְהָיְתָה
שָׂכָר
לְחֵילוֹ:
[כ]
פְּעֻלָּתוֹ
אֲשֶׁר־עָבַד
בָּהּ
נָתַתִּי
לוֹ
אֶת־אֶרֶץ
מִצְרָיִם
אֲשֶׁר
עָשׂוּ
לִי
נְאֻם
אֲדנָי
יְהֹוִה:
[כא]
בַּיּוֹם
הַהוּא
אַצְמִיחַ
קֶרֶן
לְבֵית
יִשְׂרָאֵל
וּלְךָ
אֶתֵּן
פִּתְחוֹן־פֶּה
בְּתוֹכָם
וְיָדְעוּ
כִּי־אֲנִי
יְהוָה:
פ