פרק לז
[א]
היתה
עלי
יד־יהוה
ויוצאני
ברוח
יהוה
ויניחני
בתוך
הבקעה
והיא
מלאה
עצמות:
[ב]
והעבירני
עליהם
סביב
׀
סביב
והנה
רבות
מאד
על־פני
הבקעה
והנה
יבשות
מאד:
[ג]
ויאמר
אלי
בן־אדם
התחיינה
העצמות
האלה
ואמר
אדני
יהוה
אתה
ידעת:
[ד]
ויאמר
אלי
הנבא
על־העצמות
האלה
ואמרת
אליהם
העצמות
היבשות
שמעו
דבר־יהוה:
[ה]
כה
אמר
אדני
יהוה
לעצמות
האלה
הנה
אני
מביא
בכם
רוח
וחייתם:
[ו]
ונתתי
עליכם
גידים
והעלתי
עליכם
בשר
וקרמתי
עליכם
עור
ונתתי
בכם
רוח
וחייתם
וידעתם
כי־אני
יהוה:
[ז]
ונבאתי
כאשר
צויתי
ויהי־קול
כהנבאי
והנה־רעש
ותקרבו
עצמות
עצם
אל־עצמו:
[ח]
וראיתי
והנה־עליהם
גדים
ובשר
עלה
ויקרם
עליהם
עור
מלמעלה
ורוח
אין
בהם:
[ט]
ויאמר
אלי
הנבא
אל־הרוח
הנבא
בן־אדם
ואמרת
אל־הרוח
ס
כה־אמר׀
אדני
יהוה
מארבע
רוחות
באי
הרוח
ופחי
בהרוגים
האלה
ויחיו:
[י]
והנבאתי
כאשר
צוני
ותבוא
בהם
הרוח
ויחיו
ויעמדו
על־רגליהם
חיל
גדול
מאד־מאד:
[יא]
ויאמר
אלי
בן־אדם
העצמות
האלה
כל־בית
ישראל
המה
הנה
אמרים
יבשו
עצמותינו
ואבדה
תקותנו
נגזרנו
לנו:
[יב]
לכן
הנבא
ואמרת
אליהם
כה־אמר
אדני
יהוה
הנה
אני
פתח
את־קברותיכם
והעליתי
אתכם
מקברותיכם
עמי
והבאתי
אתכם
אל־אדמת
ישראל:
[יג]
וידעתם
כי־אני
יהוה
בפתחי
את־קברותיכם
ובהעלותי
אתכם
מקברותיכם
עמי:
[יד]
ונתתי
רוחי
בכם
וחייתם
והנחתי
אתכם
על־אדמתכם
וידעתם
כי־אני
יהוה
דברתי
ועשיתי
נאם־יהוה:
פ
[טו]
ויהי
דבר־יהוה
אלי
לאמר:
[טז]
ואתה
בן־אדם
קח־לך
עץ
אחד
וכתב
עליו
ליהודה
ולבני
ישראל
חברו
חבריו
ולקח
עץ
אחד
וכתוב
עליו
ליוסף
עץ
אפרים
וכל־בית
ישראל
חברו
חבריו:
[יז]
וקרב
אתם
אחד
אל־אחד
לך
לעץ
אחד
והיו
לאחדים
בידך:
[יח]
וכאשר
יאמרו
אליך
בני
עמך
לאמר
הלוא־תגיד
לנו
מה־אלה
לך:
[יט]
דבר
אלהם
כה־אמר
אדני
יהוה
הנה
אני
לקח
את־עץ
יוסף
אשר
ביד־אפרים
ושבטי
ישראל
חברו
חבריו
ונתתי
אותם
עליו
את־עץ
יהודה
ועשיתם
לעץ
אחד
והיו
אחד
בידי:
[כ]
והיו
העצים
אשר־תכתב
עליהם
בידך
לעיניהם:
[כא]
ודבר
אליהם
כה־אמר
אדני
יהוה
הנה
אני
לקח
את־בני
ישראל
מבין
הגוים
אשר
הלכו־שם
וקבצתי
אתם
מסביב
והבאתי
אותם
אל־אדמתם:
[כב]
ועשיתי
אתם
לגוי
אחד
בארץ
בהרי
ישראל
ומלך
אחד
יהיה
לכלם
למלך
ולא
יהיה־יהיו־עוד
לשני
גוים
ולא
יחצו
עוד
לשתי
ממלכות
עוד:
[כג]
ולא
יטמאו
עוד
בגלוליהם
ובשקוציהם
ובכל
פשעיהם
והושעתי
אתם
מכל
מושבתיהם
אשר
חטאו
בהם
וטהרתי
אותם
והיו־לי
לעם
ואני
אהיה
להם
לאלהים:
[כד]
ועבדי
דוד
מלך
עליהם
ורועה
אחד
יהיה
לכלם
ובמשפטי
ילכו
וחקותי
ישמרו
ועשו
אותם:
[כה]
וישבו
על־הארץ
אשר
נתתי
לעבדי
ליעקב
אשר
ישבו־בה
אבותיכם
וישבו
עליה
המה
ובניהם
ובני
בניהם
עד־עולם
ודוד
עבדי
נשיא
להם
לעולם:
[כו]
וכרתי
להם
ברית
שלום
ברית
עולם
יהיה
אותם
ונתתים
והרביתי
אותם
ונתתי
את־מקדשי
בתוכם
לעולם:
[כז]
והיה
משכני
עליהם
והייתי
להם
לאלהים
והמה
יהיו־לי
לעם:
[כח]
וידעו
הגוים
כי
אני
יהוה
מקדש
את־ישראל
בהיות
מקדשי
בתוכם
לעולם:
פ