פרק א
{פרשת שמות} [א] ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו:
[ב] ראובן שמעון לוי ויהודה:
[ג] יששכר זבולן ובנימן:
[ד] דן ונפתלי גד ואשר:
[ה] ויהי כל־נפש יצאי ירך־יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים:
[ו] וימת יוסף וכל־אחיו וכל הדור ההוא:
[ז] ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם: פ
[ח] ויקם מלך־חדש על־מצרים אשר לא־ידע את־יוסף:
[ט] ויאמר אל־עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו:
[י] הבה נתחכמה לו פן־ירבה והיה כי־תקראנה מלחמה ונוסף גם־הוא על־שנאינו ונלחם־בנו ועלה מן־הארץ:
[יא] וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את־פתם ואת־רעמסס:
[יב] וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל:
[יג] ויעבדו מצרים את־בני ישראל בפרך:
[יד] וימררו את־חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל־עבדה בשדה את כל־עבדתם אשר־עבדו בהם בפרך:
[טו] ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה:
[טז] ויאמר בילדכן את־העבריות וראיתן על־האבנים אם־בן הוא והמתן אתו ואם־בת הוא וחיה:
[יז] ותיראן המילדת את־האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את־הילדים:
[שני] [יח] ויקרא מלך־מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את־הילדים:
[יט] ותאמרן המילדת אל־פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי־חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו:
[כ] וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד:
[כא] ויהי כי־יראו המילדת את־האלהים ויעש להם בתים:
[כב] ויצו פרעה לכל־עמו לאמר כל־הבן הילוד היארה תשליכהו וכל־הבת תחיון: פ